ארכיון דעות ופרשנויות - אוקטובר 2024

שלושה רכיבים שיקבעו כיצד יראה "היום שאחרי" בצפון

המפכ"ל הבין באיחור גדול ומביך שגם בן גביר לא יגן עליו מפני עבריינות

מכתבה האחרון של היועמ"שית, שהיה מנוסח כמו "מיצוי הליכים", הבהיר לרנ"צ דני לוי שהוא הזרוע המרכזית של האכיפה בישראל אבל הוא לא פרשן החוק. לוי ירד מהעץ בנוגע להדחת יועמ"ש המשטרה, אבל סערה חדשה בפתח ולוי יצטרך להכריע אם הוא עומד לצד השר העבריין או לצד החוק

ניצחון מוחלט או הסכם גרוע? מדינת ישראל הגיעה לשלב ההתפכחות

המלחמה מתקרבת לסיומה וכל מי שחלם על הכרעה צבאית ברורה צפוי להתאכזב - ממש כמו מי שפנטזו על שלום לפני ה-7 באוקטובר

"אחרי כל לילה שחור מגיע בוקר מאיר": תומר ברק ממשיך לחיות, להשפיע, ולהאיר את דרכם של אחרים

תומר ברק, ילד שנון ומצחיק בצורה בלתי רגילה, החל לסלול את דרכו לשירות קרבי כבר בגיל ההתבגרות. הוא שירת בגולני, וב-7 באוקטובר היה עם חייליו בשטח כשמחבלי החמאס פרצו את הגדר, תומר נלחם מול עשרות מחבלים, עד שנפל בקרב. תומר היה אדם מאושר, וככה נזכור אותו תמיד

מס על חשבון הילדים: זה הזמן להקל על העמותות, לא להכביד עליהן

משרד האוצר מתכנן להעלות את שיעור המע"מ, צעד שיעלה גם את מס השכר. התוצאה: עמותות רבות עלולות למצוא את עצמן במצוקה כלכלית, שתפגע ישירות ביכולתן לתפקד. את המחיר ישלמו, כמו תמיד, האוכלוסיות המוחלשות ביותר

הם מדברים בגלוי על להיכנס לעזה כדי לנקום בנשים וילדים. והם לא היחידים

"נתקלנו לראשונה בעזה כששרפת בית בלי אישור בשביל האווירה", ספד מפקדו של שובאל בן נתן בהלוויתו. אחיו סיפר איך חשבו "שנטבח בכולם, נגרש אותם מהארץ". הכלל קובע כי "אין שופטין לאדם בשעת צערו", אך הדוברים הראו כי המציאות שאנו מכירים בה משמשת כתירוץ לגזענות ושנאה

כשהשלטון באיראן יבין שזמנו תם - הוא עלול לשלוח יד לגרעין

העולם מבין את הסיכונים באיראן גרעינית: שילוב של חזון אסלאמיסטי קיצוני עם יכולות ומשאבים מייצר איום ליציבות ולסדר העולמי. הוצאתם מהתמונה של בכירי ארגוני הטרור מערערת את שיווי משקלם | ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, משיב לשאלות וואלה בטור מיוחד

חוק ההשתמטות: אפשר לעצור את האסון

משני צדי המפרץ: החוסן מול איראן מחייב הסכם לשחרור החטופים והסדרה בעזה ובלבנון

הציווי המוסרי וההיגיון האסטרטגי משתלבים לדרישה ברורה: זה הזמן להסכמים שיחזירו את החטופים ויסיימו את המלחמה בעזה, ירחיקו את חיזבאללה מגבול הצפון, ויאפשרו לצה"ל להתכונן מול האיום האיראני. פרופ' בועז אצילי, בן דודו של אביב שנרצח בקיבוץ ניר עוז בטור לוואלה

"לא היה אפילו איש נחמד אחד?": השאלות שהופנו לילדים ניצולי 7 באוקטובר

"אבא לא בחיים, למה חשוב לך שיחזור?" ו"יש לך התקפי חרדה?": אלה רק חלק מהשאלות התמוהות, בלשון המעטה, שבהן נתקלו שורדי שבי, נשים וילדים בראיונות לתקשורת, וכן במסגרת יוזמות תיעוד שקמו מאז הטבח. החוק לא מגן עליהם, וזו בדיוק הנקודה שבה עלינו ליטול אחריות לידינו

חוק הגיוס לא באמת חשוב לחרדים. אבל יש חוק אחר שמעניין אותם באמת

אומרים שהצטרפות סער לממשלה נועדה לסייע בהכשרת חוק הפטור מגיוס, הידוע גם כ"חוק ההשתמטות". אבל בחינה כנה ומדוקדקת חושפת שהסוגיה הזו לא מטרידה את החרדים עד כדי כך. דרעי, שזקוק להישג מפלגתי באופן דחוף, ימצא אותו בחוק שממנו רבים הספיקו לשכוח

מר מקרון היקר, מה היית עושה במקומנו?

נשיא צרפת עמנואל מקרון אינו אנטישמי, אבל ההתנהלות הפסולה שלו כלפי ישראל - שהגיעה לשיאה בהטלת אמברגו הנשק - נותנת דלק לאותם גורמי אסלאם קיצוני שמשתלטים אט אט על ארצו שלו. כדאי לו, ולכל בעלות בריתנו מהמערב, לחבור אלינו ולהיות בצד הנכון של ההיסטוריה

"אחרי החגים יתחדש הכול?" - לא בלי גדי ויתר החטופים

למעלה משנה ש-101 החטופים נמצאים בעזה, לכולם יש משפחה דואגת, חברים ומכרים שחייהם עצרו מלכת. אם נשכיל לאזור אומץ ולחקוק חזרה על דגלנו את ערכי הערבות ההדדית והשאיפה להצלת חיים המוצא הוא ברור: השבתם הביתה. החזירו לנו את החמצן לריאות כדי שנוכל באמת לסגור מעגל

"מר ביטחון" משוכנע שניצח והציל את עם ישראל

האיש שלקח קרדיט על הצלתנו, מכהן כראש ממשלה מאז שנת 2009 כמעט ברציפות. במשמרת שלו הפך חמאס מארגון טרור קיקיוני למפלצת רבת־זרועות, חיזבאללה מארגון טרור לא משמעותי למפלצת טילים. מה שהיה מטרד לא נעים, הפך לאיום אסטרטגי קיומי | בן כספית

בתחום אחיזת העיניים והאשליות, לשרה נתניהו מגיע פרס נובל

התמכרנו למשוואת התגובות - אם הם יגזימו בהפגזות על תל אביב חלילה, ביירות תחזור לתקופת האבן. אלא שפתאום המחשבון יצא מכלל שליטה: כטב"ם הפריע את מנוחת השכנים בקיסריה, ואז המסך בתיאטרון שהוא מדינת ישראל התרומם, וראינו מה אנחנו באמת

ההרתעה חזרה בענק. אבל נשאר אויב מר אחד שעוד יכול להביס אותנו

שנה ליום הארור בתולדות המדינה, וקשה להאמין איך התהפכה הקערה: חמאס וחיזבאללה מוכים והמומים, טבעת האש האיראנית עולה באש. אבל קשה להאמין גם שהחטופים עוד בעזה, שתושבי הצפון עוד לא שבו לבתים ושקבוצה לא קטנה בטוחה שאלו סימני הגאולה - ומדרדרת אותנו לאבדון

שנה לשמחת תורה, ועדיין בימים הנוראים: בלי שירי, ירדן, הילדים והשקט

שנה עברה ובמהלכה החזרת החטופים נדמה שהפכה מקונצנזוס וערך עליון, ראשונה בעדיפות, לכזאת שמוצבת אל מול ביטחון המדינה ואזרחיה, אבל החטופים לא פה ואין שקט ואין בטחון. בת החמש שלי, נאחזת עדיין באמונה שהצבא והמדינה שומרים עלינו, אני צריכה להגיד לה שזה נכון

אחסאן היה חלק מהברית בינינו. אבל זו לא חייבת להיות רק ברית דמים

אחסאן דקסה, אלוף משנה ומח"ט חטיבת השריון 401, נפל אתמול בקרב בעזה והשאיר אחריו חלל גדול וכאב עצום. דמותו משקפת את המחיר שמשלמת העדה לאורך השנים. אנחנו תורמים הכל מען המדינה, מתוך אמונה ונאמנות בלתי מעורערת, אך לצערנו, נראה כי השוויון האמיתי נגמר בשדה הקרב

כשהממשלה רק מבעירה את השטח - אל תתפלאו שההסלמה מירדן מגיעה

הפיגוע בנאות הכיכר בו נפצעו 2 חיילים הגיע שאנו זחוחים מחיסול סינוואר. אם לא נשים לב, ירדן - שאיראן מנסה לערער את יציבותה מול ישראל, תהפוך לזירת לחימה נוספת. כששרים בכירים נוקטים במעשים פרובוקטיביים המחמירים את מצוקת הפלסטינים, התלקחות היא רק עניין של זמן

בעד ארבעת המינים, אבל לא מהודרים

מדוע כאשר אנו בוחרים את ארבעת המינים, אנו מקדשים ומעלים על נס את המראה החיצוני. האם זהו השיעור אותו אנו מעוניינים ללמד את ילדנו?

מזרח תיכון חדש מחייב פגיעה בגרעין האיראני

טבח ה-7 באוקטובר יצר הזדמנות לשנות את מפת האיומים על ישראל ועל האזור כולו. ללא פגיעה משמעותית בגרעין האיראני, ההזדמנות תוחמץ וישראל תמשיך לחיות בצל האיום

בידוד מדיני מסכן את ישראל לא פחות מטבעת האש

ארה"ב עיכבה משלוח של תחמושת, נתניהו הגיב ש"אם נצטרך, נילחם בציפורניים". לא נדרש המכתב החמור ששלחו מארה"ב אודות המצב בעזה כדי שיבין שציפורניים לבדן לא הודפות טילים. ומי כמוהו יודע שישראל תתקשה לשרוד ללא תמיכה אמריקאית בגיבוי מדיני

שילמתי את המחיר הכבד ביותר כאמא. כל עוד הם שם - אין סגירת מעגל

שנה חלפה מאותו יום ארור כשרון בני שלח הודעה שהסתיימה במילים: "הם פה, אני אוהב אתכם, זה נגמר". בשעה שהדרג הצבאי קורא להגיע להסדר שיחזיר את החטופים, מר הפקרה בוחר למשוך זמן. חיסול סינוואר בעל חשיבות, אך הדיבורים על חשבון סגור בשעה שיקירנו שם, לא מתקבלים

הגיע הזמן להוריד את הכיפה. כל מי שמסרב, חל עליו דין רודף

הגיע הזמן לעשות את חשבון הנפשות הגדול. אפשר לסגור את מעגל העצב והיראה של החטופים ומשפחותיהם, אפשר לסגור את מעגלי הדמים בעזה ובלבנון. ומאידך יש מי - בממשלות ישראל ואיראן - שישמחו להשאיר את המעגלים פתוחים. בינתיים, אנחנו מאוהבים בכח ונותנים לצה"ל לא לנצח

העידן שבין הקטסטרופות: סינוואר חוסל, אך התבוסה שהטיל על ישראל תיכתב בספרי ההיסטוריה

דווקא עכשיו, כשהסוף המיוחל לנבל הגיע, נחוצה מעט צניעות. מותו אינו מוחק את הצורך בדין וחשבון לשאלה החשובה ביותר: איך במשך כל כך הרבה שנים התאפשר לאותו ארכי מחבל להחזיק את נתניהו, "מר לוחמה בטרור" בגרונו, ולעשות בו ככל שיחפוץ?

צ'רצ'יל עלאק: בזמן שנתניהו טוען שהציל את ישראל - זה מה שממשלת החורבן עושה בשקט

שני המנהיגים התמודדו עם שונא יהודים אכזר, איך פספסנו את הקשר ביניהם? האחד הוביל את בריטניה מול הנאצים והשני מתמודד עם אויבים כמו השמאל והפרקליטות. נכון, השיח מלא בהשוואות מגוחכות, אבל כפי שאמר ראש המוסד לשעבר לביבי: "צ'רצ'יל ידע לנאום, אבל צ'רצ'יל גם פעל"

הדילמה הישראלית: איך הופכים את חיסול סינוואר מהצלחה לניצחון?

חיסול סינוואר הוא בשורה נהדרת למדינת ישראל, אבל גם הישג שכמוהו כז'יטון בקזינו: כל עוד לא המרת אותו לכסף, הוא לא יותר מעיגול פלסטיק. האם נדע מה לעשות כדי לנצח? הדרך שבה איבדנו מומנטום אחרי חיסול נסראללה, אינה מבשרת טובות

אחרי שסינוואר מת כמו כלב, הגיע הזמן שהחטופים יחזרו כמו בני אדם

זה עלה לנו בדם, בדמעות ובכאב אין-סופי, אבל זה סוף סוף קרה. היו רגעים בהם נדמה היה שמנהיג חמאס הפך לסלאח א-דין המודרני. לא איראן ונסראללה, דווקא הוא הוריד את ישראל על ברכיה. עכשיו כשהחשבון הוסדר, הרבה בזכות נחישותו של פינקלמן - יש 101 איש להשיב הביתה, ומהר

מי ייקח את המושכות? אחרי חיסול סינוואר, נפתחים קרבות הירושה

עם חיסולו של מנהיג חמאס, שעצם אזכור שמו היה מעלה רטט של פחד בתושבי הרצועה, עולה השאלה מי, אם בכלל, יוכל להיכנס לנעליו. אחיו של סינוואר, שידוע כאכזרי וכמתוחכם אף יותר ממנו, הוא מועמד מוביל, אבל בהחלט לא היחיד. בורסת השמות - וההשפעה על המו"מ לעסקת חטופים

איפה תעשו את החג? אתם בסוכה, החטופים במנהרה

כל עוד ישראלים מופקרים בשבי החמאס, לא יהיו לנו חגים שמחים. צאו איתנו לרחובות לדרוש את חזרתם: אל תיתנו לייאוש להשתלט, אל תסכימו להפקרה שלהם - ואל תתנו להם לרדת מסדר היום. עינב מוזס אורבך, קרובתו של גדי מוזס שנחטף לפני יותר משנה, בטור מיוחד לוואלה

אדיר קדוש ז"ל הוא גיבור שמוכיח שגיבורים לא צריכים להיות סטרייטים

אדיר קדוש ז"ל הוא לא רק שוטר - הוא דוגמה חיה לגבורת הלב. בעודו מגן על המדינה, הוא סומן על ידי החברה בשולי הדרך. הגיע הזמן להפסיק לדרוש מגיבורים להיות סטרייטים כדי להיחשב כאלה

יש מחולל הסתה מרכזי אחד בכנסת, וזה לא מנסור עבאס

כשיו"ר רע"מ גינה את הפיגוע בבאר שבע, היו מי שכינו זאת בטעות "גינוי נדיר" - והתעלמו לחלוטין מההתנגדות העקבית שלו לאלימות מכל סוג. בינתיים, שנה ל-7 באוקטובר וכשנתיים להקמת הממשלה, יש גורם אחר בקואליציה שעושה הכל כדי להצית מהומות שיבעירו את החברה הישראלית

הכטב"ם שפגע בלב הקונספציה: מי קבע שניצחנו את חיזבאללה?

אמרו לנו שהוא מובס, מוכה ושבור, אבל אמש הוכיח חיזבאללה שהוא מסוגל להיות קטלני. מי אחראי לתחושת האופוריה המסוכנת, למה ישראל נמנעת מהכרעה - וגם התירוץ הישן שתמיד עובד לנתניהו

בישראל מעדיפים להתעלם: הקשר של צרפת עם חיזבאללה יכול להשפיע על הבאת השקט לצפון

לאורך השנים, צרפת טיפחה מגעים עם נציגי חיזבאללה, ונמנעה מלהגדיר את הזרוע הפוליטית שלו כארגון טרור. בדיוק מסיבה זו, היא יכולה להשפיע על הבאת השקט לצפון. אז למה בישראל מעדיפים להתעלם ממה שהיא יכולה להביא לשולחן?

ההשוואה בין נתניהו לצ'רצ'יל מתבססת על תמונה פשטנית ולא מדויקת

צ'רצ'יל פעל מתוך תחושת שליחות ושמר על יחסים קרובים ומכובדים עם בעלי בריתו, ואילו רה"מ פועל לא פעם מתוך ניכור ובידוד פוליטי ביחס לשותפיו המרכזיים, ובפרט ביחס לארה"ב. הניתוק ההולך וגדל בינו לבין חלקים נרחבים בציבור מציבים אותו במצב שמזכיר יותר את לואי ה-16

זו הפעם הראשונה שאני אוהב ומתגעגע ל-101 אנשים שמעולם לא פגשתי

יום כיפור הפך אצלי ליום של אורי ודרור. הראשון היה בן דודי היקר, שנפטר ממחלת הסרטן. השני היה חבר יקר, שהחליט לשים קץ לייסורי הנפש שלו. יש בי כעס עצום על האנשים שהפקירו אותם, אבל זה מגיע ביחס ישיר לאהבה שאני חש כלפי האנשים האלה, שלא הכרתי עד לפני שנה ושבוע

המלחמה על הנרטיב, על האמת ועל דעת הקהל העולמית

לא ניצחון מוחלט, אלא התחדשות מוחלטת: הצד הנשכח של יום הכיפורים

שנה של התחככות במוות מזמנת לכל אדם הרהור על הרגע שבו לא יהיה יותר. מכאן גם צומחת השאלה: מה אספיק לברוא ולהשיג עד שיבוא הרגע הזה? היום הקדוש הוא לא רק יום הדין, אלא גם יום תחילת החיים

"איפה ישנם עוד אנשים", אתה שואל. אבל הנה, הם כאן

היו לי כבוד עצום וזכות גדולה לכתוב על שני צעירים שנפלו כשנלחמו על הבית: סמ"ר ירון (נוני) שי, ורב־סרן במיל' אייל אבניאון. שני הצעירים המופלאים האלה הם פניו של הדור הזה, שחשו ביום פקודה נוראה להציל את המדינה במחיר חייהם. זה לא בית קברות, זה פנתיאון

מהפקרה לתקומה: נתניהו ברא מציאות אלטרנטיבית להיסטוריה המדממת שתירשם על שמו

במלאות שנה ל-7 באוקטובר, האימה שהשתקפה בפניו של ראש הממשלה אחרי הטבח התפוגגה בהדרגה למצב רוח מרומם ומעולה. הוא עושה ככל יכולתו כדי להרחיק את עצמו מכל סממן או אחריות לאסון, ומשווק לתומכיו נראטיב של ניצחון במקום כישלון

ההחלטה להתיר תפילה בהפרדה בתל אביב מכוננת - דווקא מהבחינה הליברלית

פסק הדין של ביהמ"ש העליון המורה לעירייה לאפשר קיום תפילה בהפרדה מגדרית ביום כיפור הוא דוגמא לאיזונים הנחוצים במדינה יהודית ודמוקרטית. הבחירה בגן מאיר היא משמעותית, שכן לא מדובר באייקון עירוני כמו דיזינגוף או כיכר המדינה. בחברה המשוסעת - ההתפשרות היא אחדות

הדרישה מאיראן: שגרי כוחות ללבנון כדי להילחם בישראל

מאז חיסול נסראללה, עולות באיראן יוזמות מצד גורמים שונים שמבקשים לשגר כוח שיסייע למאמצי חיזבאללה נגד ישראל. אלא שבינתיים המשטר בטהראן בולם את היוזמות האלו, והוא יודע למה

למה רק שניים? חבל שלא היה טקס שלישי לשבעה באוקטובר

שני הטקסים לציון 7 באוקטובר הציגו שתי נקודות מבט שונות, אבל לאבל של כל אחד מאיתנו יש אינספור ביטויים כמו שאמר הרב מיכאל מלכיאור: "כשמנגנים רק על מיתר אחד, אי אפשר להפיק מוזיקה מאוד מעניינת. אבל אם פורטים על כל המיתרים שיש בעם, אפשר ליצור מוזיקה נפלאה"

לרגע אחד נדמה שהשפיות ניצחה. בן גביר וחבריו לא ידעו מה לעשות עם עצמם

רגע לפני 7 באוקטובר, התפילה בהפרדה הציתה עימותים מכוערים בת"א ובתוכנו. השנה רואים ניצני תיקון: ביהמ"ש העליון פסק נכון כשאיפשר תפילה כזו במרחב הציבורי, וגם עמותת ראש יהודי לקחה צעד מבורך אחורה. ויש גם בונוס: לראות את מפיצי השנאה מתפתלים באי נוחות

שנה אחרי: הגיעה העת להתמודד עם הזירה הפלסטינית

הדם נוסע ונוסע עם הרכבת, ואין מה שיעצור. הוא זועק אליי מרצפת הקרון

לפעמים אני עדיין מנסה לרמות את עצמי שהפיגוע ביפו לא היה מעולם. שהרוצחים נעצרו בדרך. שכולם חזרו למשפחתם בשלום. שלא הכרתי מעולם את השמות האלה. שאימה לא זיהמה לי את הדרך הביתה. אבל העיניים שלי ראו מה שראו. יומן

למשך יום אחד בשנה טקס הכפרות מוציא לרחוב את מה שמתרחש כל השנה בתעשיית העופות

הימים הנוראים הם ימים של חשבון נפש, בהם אנחנו נקראים לעצור את שטף החיים, להרהר במעשינו ולהשתנות לטובה. במיוחד בשנה מדממת כמו זו - הגיע הזמן להפרד לתמיד ממנהג הכפרות בתרנגולים, ומהאלימות של תעשיית בשר העוף בכלל | דעה

דווקא בשנה שכל כולה ימים נוראיים - נולדנו מחדש

בשנה האפלה הזאת מצאנו גם נקודות של אור. במסע הזה התחדדו ההערכים עליהם עומד עם ישראל - ערבות הדדית, אהבת הארץ וקדושת האדם. העם שהציל את המדינה ב-7 באוקטובר הוא אותו עם שוחר חופש שנלחם על ערכי הדמוקרטיה במדינתו | דעה

כך תשמר ישראל את יתרונה האיכותי מול אויביה בעידן הטכנולוגי החדש

ישראל נדרשת לאמץ גישה גמישה וזריזה יותר, המתמקדת בזיהוי מהיר, הטמעה גמישה ואינטגרציה יעילה של טכנולוגיות חדשות. רק כך תוכל לשמר את היתרון האיכותי שלה בעידן שבו החדשנות הטכנולוגית הופכת לנחלת הכלל

ישראל המשיחית של סמוטריץ' ובן גביר תפסיד במלחמה. יש דרך אחת לנצח

תזמון המתקפה ב-7 באוקטובר לא היה מקרי: כשהיינו הכי פחות דמוקרטיים והכי פחות ליברליים ספגנו את המכה הכי קשה בתולדותינו. ההרתעה הישראלית עוברת בהתרחקות מהמשיחיות והקיצוניות. ואחרי זה, נחדיר את המרכיב הסודי שיאפשר ניצחון | ראש האופוזיציה יאיר לפיד בטור מיוחד