אז אפשר להאמין לנתניהו? תשאלו את מי שכמעט היה ראש השב"כ
אפילו במדינה שבה הטלטלות הפוליטיות אינן עוצרות לרגע, היו 24 השעות האחרונות לשיא חדש. בסופן התברר שראש הממשלה נקלע לבעיית תפקוד קשה, אפילו בסוגייה קריטית כמו מינוי ראש שב"כ
אפילו במדינה שבה הטלטלות הפוליטיות אינן עוצרות לרגע, היו 24 השעות האחרונות לשיא חדש. בסופן התברר שראש הממשלה נקלע לבעיית תפקוד קשה, אפילו בסוגייה קריטית כמו מינוי ראש שב"כ
בבוקר אחד הספיק אלי שרביט, קצין עתיר זכויות, להיות יקיר קפלן, יקיר בלפור וראש השב"כ עם הכהונה הקצרה בהיסטוריה. מאחורי הקלעים התרחשה בלשכת נתניהו מהומת אלוהים, שנראית כמו שילוב בין "הסנדק" למערכון גרוע של קישון. ככה זה כשאת המדינה מנהל ציר ברוורמן-ברדוגו
מצד אחד, אלי שרביט מוצנח לראשות השב"כ בהפתעה גמורה ובלי ניסיון רלוונטי, אחרי שאפילו לא היה ברשימת המועמדים. מצד שני, אוריך ופלדשטיין נעצרים בפרשת קטארגייט. שני אירועים לא קשורים לכאורה, אבל כל מי שמכיר את שיטת נתניהו - יסיק שהקשר ביניהם דווקא הדוק ביותר
מעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, הוא צעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, לאחר שנכשלו ניסיונותיו לפגוע בו בדרכים אחרות. ארדואן מסתמך על שליטתו במערכת המשפט, במשטרה ובתקשורת, לצד תמיכתו של טראמפ, כדי להמשיך ולחזק את אחיזתו
כשראש הממשלה דיבר בישיבת הממשלה על שלוש הח"תים - חמאס, חיזבאללה והחות'ים - לא נותר אלא לתהות איך זנח, שוב, את הח' החשובה והגורלית מכל - 59 חטופים שמעונים ומורעבים בכל יום שעובר ללא עסקה. ראש הממשלה - חשב מחדש את מסלולך. היה ראוי לעם שבחר בך ובממשלתך
התחושות הנוראיות נוכח הצפייה בסרטוני החטופים שמפיץ חמאס לא מטשטשות את העובדה שנקלענו למבוי סתום, שבו כל אחד מהצדדים חושב רק איך לשרוד את היום הבא. במקרה של ארגון הטרור זה ברור, אבל מה התירוץ של נתניהו?
המשטרה והפרקליטות השקיעו את מרצם של 46 קצינים ושוטרים, ואנרגיות בלתי נתפסות, כדי לגבש את כתב האישום. זה מסע בעקבות ניתוח סעיפי האישום, התמלילים, המזכרים בתיק והטענות המופרכות - שלא תאמינו שנציגיה של מערכת אכיפת חוק במדינה חפצת חיים עומדים מאחוריהן
בעת הזו אין לנתח טקסטים - אלא כוונות. ואלה - מרות וזדוניות. בתהליכי פיוס, כמו בהשכרת דירה: יהיה ההסכם מדויק ככל שיהיה - אם החותם עליו הוא עבריין, אין למילה הכתובה משמעות. החוק נדרש לנתניהו לטובת שעתוק של שחיתות לעצמו ולחברים
בימים כתיקונם, ליברלים אמורים לצאת לרחוב כדי למחות נגד ראש השב"כ. אבל בישראל, הם מפגינים כדי להגן עליו - אף שהוא ראש המנגנון שמאפשר את העוולות הישראליות. כנראה עדיף לתמוך בזדון הממלכתי, החשאי, מאשר במשפחת בן זוגה של אשת המנהיג העליון
העברה כפויה של עזתים מהרצועה עלולה להוות הפרה חמורה של אמנת ג'נבה. אבל גם אם יעזבו רבים מרצון - נשאלת השאלה מי יישאר - וסביר להניח שיהיו אלה חסרי ההשכלה והקיצוניים, מה שימנע בטווח הארוך כל סיכוי של שלום ושכנות טובה
דקות ספורות אחרי שחתמנו חוזה בדירה חדשה, הכל התחיל לזוז מצד לצד, וכאוס מוחלט פרץ לרחובות. מלבד האימה שחוו 10 מיליון תושבי בנגקוק באותו רגע, כישראלים שלא מבינים את השפה ולא מתורגלים בתרחישים - גם הרגשנו אבודים | זוג ישראלי מבנגקוק בטור מיוחד לוואלה
יש טעם רב בהקמת ועדות חקירה, אך נשאלת השאלה המהותית: האם שופטים, שעבודתם היומיומית כרוכה בפסיקה והרשעה, הם אכן הגורם המתאים לבחון מחדלים מערכתיים, או שמא נדרשת גישה מקצועית ועניינית יותר?
הקו המחבר בין הפקרת החטופים, התקציב המושחת, ההשתמטות ההמונית, המהפכה המשפטית ורדיפת שומרי הסף: נתניהו וממשלתו הפכו את הלא נורמלי למצב קיומי. בזמן שמכונת הרעל מלהגת נגד "הסרבנים האנרכיסטיים" - הם אלה שמכשירים השתמטות המונית ואי ציות לחוק
הבעיה אינה רונן בר, אלא האיש שעלולים להצניח במקומו על אחד הכסאות החשובים במדינה, בציפייה שיהיה נאמן אישית למלך ולא לממלכה. לא צריך דמיון מפותח מדי: לפחות פעמיים בעשור האחרון דרש רה"מ משני ראשי שב"כ מכהנים להשתמש ביכולות הארגון כדי "לחסל" יריב פוליטי
בעימות החריג ביניהם, שר הביטחון ציפה מהרמטכ"ל לגמגם, להתקפל ולהתנצל. אלא שזמיר עשה בדיוק את ההפך, אמר את האמת בלי פילטרים - והכתיב נורמות חדשות ביחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. מעתה והלאה, שרים יחשבו פעמיים לפני שינסו לגרור את צה"ל לפוליטיקה
פרשת קטארגייט היא כבר לא רק "לכאורה" או "לפי החשד". אין כבר ספק שפלדשטיין קיבל משכורת מהקטארים. עכשיו נותר לחקור מי ידע, מי ארגן, ומי עוד קיבל. לכן אין פלא שנתניהו כל כך לחוץ
הימין צודק: השמאל מונע משנאת נתניהו. השמאל צודק: הימין מונע משנאת השמאל. ומול עינינו המשתאות מתנהלת בממשלה תחרות מעוותת: מי יצליח להטריל יותר את המדינה, מי יצליח לממש את הסלידה, את הגחמנות, את הרבאק, את הנקמה. ובדיוק ככה אנחנו נראים
צעקות וגידופים כאלה לא נשמעו בישיבת הממשלה כבר שנים: בן גביר קרא שהשב"כ חוקר חדירה של גורמים כהניסטיים למשטרה, והתפוצץ על ראש השירות רונן בר. הרמטכ"ל אייל זמיר וראש המוסד דדי ברנע יצאו משם מזועזעים, אבל עד לרגע זה לא יצאו להגנת חברם
אזרחי ישראל צופים בחדשות ולא מאמינים: כל מה שנחשב פעם למוגזם ואפילו מופרך, מתגשם מול עינינו, עד שאי אפשר שלא לתהות: מה יהיה הצעד הבא של ממשלה חמדנית ושיכורת כוח?
שיחות אינטנסיביות התקיימו בשבועות האחרונים בין אנשי טראמפ לבין הקרמלין וסביבתו של זלנסקי, על מנת להגיע להפסקת אש זמנית. מעבר למו"מ בין רוסיה לבין אוקראינה, טראמפ גרם לשינוי תפיסתי באירופה - שמוכנה כעת לעשות יותר ולדבר פחות, לשביעות רצונו של נשיא ארה"ב
"אינשאללה שסודאנים ישלטו בנו! שהאפריקאים ישלטו בנו! מי שישלוט בנו - שישלוט, אנחנו רוצים לחיות בכבוד וכמו שאר עמי העולם!" - זהו הלך הרוח בקרב אלפי מפגינים עזתים: "אנחנו לא נגד חמאס - אלא נגד שלטונו". במה שונות ההפגנות הללו, ואיזה פתרון מציעים העזתים?
"הבעת אי האמון" שהגיש השר לוין כהצדקה להדחת היועמ"שית תיזכר לדורות. לא מקרי שהטקסט המזעזע הזה כתוב בשפה שמזכירה התעמרות מצד בוס, בלי טיפה של ביקורת עניינית: במדינה אוטוריטרית, מהסוג שישראל אולי תהיה בקרוב, אין בכלל מקום ליועמ"שית
רק טיפש חוזר על אותה טעות פעמיים ומצפה שזה יצליח. סיפרו לנו ועדיין מהדהדים את השקר הזה שרק לחץ צבאי יגרום לחמאס לשחרר אותם. ובינתיים איבדנו חברים נוספים בתקופה הזאת מאז 7 באוקטובר. חברים שיכלו לחזור בחיים. אני לא אדם מאמין ובכל זאת. השם יקום דמם | דעה
בעבר הימין יצא בהמוניו למען אסירי ציון, הם קראו "שלח את עמי", אך היום, כאשר 59 מבני עמנו מוחזקים בשבי, השתיקה רועמת במיוחד. הציבור שקורא לעצמו החלוץ, מתיישב בבית מול ההתעלמות המחפירה ממתיישבי היישובים שמתחננים לתקציבים לשיקום | סיפורה של מרים לפיד
לאחר אישור תקציב העתק, מסר נתניהו: "אני שמח", ובירך על המציאות החדשה בה יציבות הקואליציה גבוהה פי כמה. הדרך היחידה להפיל את הממשלה כעת היא באמצעות גיוס רוב לפיזור הכנסת או 61 ח"כים לאי אמון קונסטרוקטיבי. החשש ממתיחות מול הסיעות החרדיות התבדה, אך עוד ישוב
הפצצות נבחרו בקפידה. קודם דנה הממשלה בהדחת ראש שב"כ ומיד אחר כך החלה בהליך הפיטורים של היועמ"שית. על רקע החזרה ללחימה, על הדיונים על התקציב ועל גיוס מילואים, נזכרים שזה הזמן לסגור את החשבון עם בר ומיארה. מה שבטוח שהחטופים ירדו מסדר היום
שרת התחבורה והשר לביטחון לאומי נתפסו בדיאלוג הזוי שמעלה חשד לניסיון לשיבוש חקירה. זה חמור לכשעצמו, אבל לא יותר מהדרך שבה השניים (לא) עושים את עבודתם
מהמנהיג העליון, דרך התזמורת של הטיטניק ועד לארנון בר דוד: שש נקודות שמחבר ביניהן קו אחד - ראש ממשלה שלא נשאר מה להציע לו חוץ מזיכוי מוחלט, תעודת הוקרה וכרטיס יציאה מחיינו
החסמים חברתיים והכלכליים איתם מתמודדים צעירים דרוזים מקשים על השתלבותם המלאה בחברה הישראלית. לפני כשבועיים אישרה הממשלה תוכנית חומש חדשה למגזר הדרוזי והצ'רקסי הכוללת מיליארדי שקלים שמטרתה לשפר תשתיות, חינוך, תעסוקה ושירותים חברתיים וצמצום הפערים בחברה
בזמן שצה"ל עומד לשלוח 400,000 צווי 8 למילואימניקים שיבלו את ליל הסדר מחוץ לבית, שר אחד פיזז למילות השיר "נמות ולא נתגייס ונקדש שם שמיים". איך חברי הכנסת הציונים בקואליציה יכולים לשתף פעולה עם העוול הזה? ח"כ מהמחנה הממלכתי בטור מיוחד