איום הטרור קיים ואינני מטילה בו ולו צל של ספק, אבל הוא לא היחיד שמאיים לכלותינו. רוב מדינות העולם כבר הבינו את זה והחלו בתהליכים מתקדמים לעבר אנרגיות ירוקות ומתחדשות, ואיפה מדינת ישראל שטופת השמש עומדת ביחס ליתר מדינות העולם?
מאוד משונה שדווקא שארגון שמתהדר כולו בסתימת פיות בוכה על סתימת פיותיו. האם "שוברים שתיקה" נותנים למתנחלים להשתתף בסיורים שלהם ולהראות את הצד שלהם? האם הארגון מדבר עם צה"ל בדומה לארגוני זכויות אדם אחרים? שי גליק עונה לאחיה שץ
היכן האצילות שהייתה פעם? מי היה מאמין שנשים יעזו לפרסם ברבים דברים כאלה, קשה להימנע מהמחשבה על אשמתן התורמת להתנהגותו הבזויה של מגל. חוסר צניעות מופגן כזה, מוכיח משהו על אישיות המוטרדות. כדאי לברר איך הן מתלבשות. לא רק את מגל צריך לחקור
זיכרון המבוסס על הדדיות וסובלנות המכיר בעברו של האחר ובזכותו למולדת, עשוי להצליח, אולם, זיכרון המתייחס לאחר כאל נוכרי וקולוניאליסט, ינציח את הסכסוך לנצח נצחים. לרגל כ"ט בנובמבר
בית משפט הוציא צו לבקשת המשטרה האוסר על קיום הרצאה של ארגון "שוברים שתיקה" בפאב "עשן הזמן" בבאר שבע. אחיה שץ, פעיל בארגון, מסביר למה המשטרה מעלה בתפקידה, איך נכנעה לטרור הימני ומדוע היא פשוט פעולת ברוח התקופה
אם רוצים לנהל את הסכסוך יש לכך מחיר דמים כבד, והגיע הזמן לומר את האמת לציבור הימני ברובו: בועת ניהול הסכסוך התפוצצה לנו בפנים והמחיר הופך לכבד יותר. רציתם להמשיך ולשלוט בשטחים ? רציתם להמשיך ולכבוש? זה המחיר
מותר לנו להתקדם ביחס שלנו לנושא ההטרדה המינית מעידן הפלמ"ח אל המאה ה-21. והנה לכם חמש תגובות לא לעניין שאפשר בהחלט להיגמל מהן כבר כשמישהי מספרת בפייסבוק כיצד הוטרדה מינית
היהדות היא הדת הראשונה שקיבעה את מעמד האישה וקבעה את הכבוד אליה כערך עליון. אם הערך הזה היה מאומץ, אולי לא היינו צריכים את "יום המאבק באלימות נגד נשים"
מחוקקי ישראל צריכים להטיל חרם על חזן עד שיוציא עצמו מבית המחוקקים. שם אינו מקומו. ובזמנו הפנוי אני מזמין אותו לביקור בביתי ולבלות אחר צהריים עם ילדי הנכים , אולי אז יבין שהוא צריך לרדת על ברכיו ולבקש את סליחת הנכים
מאז שחוק הגיוס עבר המנהיגות החרדית קראה לא להתגייס, קמפיין "החרדקים" קיבל מעמד חזק יותר, וחיילים חרדים הותקפו. כעת, כשסעיף הסנקציות הפליליות נמחק, אולי יבינו ששילוב החרדים בצבא יבוא בדרך אבולוציונית ולא בדרך רבולוציונית
מארק צוקרברג קיבל "לייק" מהציבור על הכרזתו שייקח חופשת לידה, מה שאולי יביא לשינוי בנושא. ד"ר יעל יצחקי מסבירה שאנחנו עדיין רחוקים משינוי אמיתי אבל יש דרכים שיאפשרו ליותר גברים להרגיש בנוח לצאת לחופשת לידה
הראיון האחרון של מיכל צפיר בערוץ 2 היה אמור להיות פייסני אחרי הסערה הגדולה, אבל נשמט בו פרט משמעותי: כשיש פריבלגיות, קל לחיות חיים בריאים. ואז גם הגיעה האמירה הסקסיסטית של בעלה יואב. צפו בדעת יחיד מאולפן וואלה! NEWS
אם מישהו תהה האם השר דרעי עוזב את משרד הכלכלה בלי מתנת פיוס, קיבל תשובה לתהייתו - לא. משרד הכלכלה אמנם יישאר בידיו של רוה"מ, אך סמכויות שר הכלכלה בתחום מינוי המקורבים יחזרו לידיים של ש"ס לאלתר
ההתמודדות עם המרצחים הערבים אינה מספקת. כדי למגר את הטרור צריך לטפל גם בימין היהודי הדתי הקיצוני. זה שהפך משוליים מנודים בעם, למנהיגות המובילה בממשלה ובשטח. זה שהביא למחוזותינו את ביב השופכין של אירופה
פעם התווכחו אם ישראל היא מדינה דמוקרטית, היום אפשר להגיד בלב שלם שהיא לא. כי איך וממתי הממשלה רשאית לקבוע מי מחוץ לחוק? תזכירו לי בבקשה, איך קוראים למדינה שבה הרשות המבצעת מחליטה איזו תנועה פוליטית חוקית ואיזו לא?
מקובל לומר אצלנו, במיוחד לאחר האירועים בפריז, ש"אין שום צידוקים לטרור", ואסור "להבין אותו" או לנסות לברר מה מניעיו. טעות קשה. ד"ר דני אורבך מסביר למה חשוב להבין את ארגוני הטרור ומהי הדרך לעשות זאת
בדאע"ש לא מתרגשים מהאיום המערבי במלחמה. לדעתם הם כבר ניצחו בה כי הם נלחמים למען הטוב, והטוב שייך לאלוהים, לכן סופו של הטוב לנצח. הניצחון על דאע"ש יושג דווקא בשילוב אמיתי של מוסלמים במדינות בהן הם מתגוררים
בעולם בו חי ליאור שליין, בין אנשי התקשורת והברנז'ה שסובבים אותו, הוא נחשב ימני, אבל על סרגל הדעות המורכב מכל חלקי העם ולא רק מהברנז'ה, תסכימו שאפשר להציב אותו בשמאל. אז האם התקשורת שמאלנית?
הכנסת יכולה וצריכה להחליט שרשת חברתית אשר מהווה מונופול מוחלט בתחומה, חייבת לכבד את כללי חופש הביטוי הנהוגים במדינת ישראל. אם זה לא מתאים לפייסבוק - הם מוזמנים להפסיק את פעילותם בישראל
עלינו להיאבק בטרור בלי להתחשב בלגיטימיות העולמית כי אין כזו. לא היה אף מהלך ישראלי שזכה ל"לגיטימיות" בעולם כי העולם לא משתגע על הלאומיות היהודית, ולכן הריסת בתים צריכה להתבצע במהירות גדולה יותר ובמספרים גדולים בהרבה
שרת המשפטים שמקדמת את הצעת החוק שארגונים הממומנים על ידי מקורות זרים יחויבו לציין זאת בכל מסמך ולענוד תג זיהוי בכנסת, כוללת מרכיבים אנטי-דמוקרטיים. האם יש למישהו ספק באשר לכיוון אליו אנחנו צועדים?
כשנתניהו אמר שישראל נלחמת את המלחמה של המערב, נפלו הדברים על אוזניים ערלות, כי איך ייקחו אותנו ברצינות אם שבוע אחד אנו מושיטים יד לשכנינו לשלום ושבוע לאחר מכן אומרים שאותם השכנים הם אחיהם של מבצעי הפיגועים בפריז?
הרצוג הביע סולידריות עם צרפת וצבע את תמונת הפרופיל שלו בצבעי דגלה, מהלך של הזדהות ומחווה לאירופה הפצועה. אבל מה הסאבטקסט של זה ואיך זה קשור למנהיגות הפסיבית ונטולת היוזמה שלו?
בעבר, הביא הטרור את ממשלת צרפת להסכם עם אש"ף שהעניק לה חסינות תמורת שחרור מחבלים מהכלא הצרפתי. כנראה שבזמן הקרוב יהיו מבצעים נגד הטרור אבל במקביל הם ינסו לייצר שיח מדיני עם דאעש. זה עלול להיות גם על חשבוננו
בשבוע שעבר החליט האיחוד האירופי לבגוד בערכיו שלו. ההכרזה על סימון מוצרים המיוצרים ביהודה, שומרון והגולן היא החלטה שמנוגדת לרוח עקרונות השוק האירופי המשותף, ושומטת את הקרקע מתחת ללגיטימיות שלו
מי מאתנו עובר על החוק ומקבל פרס על כך? מי מאתנו מאיים שהוא ישתגע ויהיה אלים ותיקון העוולה שהוא עשה זוכה לדחייה בביצוע פסק הדין? לרובנו המוחלט לא, לחלק מהמתנחלים זה עובד
לא עזרו פיגועי הטרור של האסלאם הקיצוני באירופה, לא הועילו הנאומים, האזהרות ונבואות הזעם, הממשל הצרפתי לא התעורר מהחלום הפייסני והנאיבי, וגם הפעם נמנעו מנהיגי צרפת לקרוא לאויב בשמו "אסלאם קיצוני"
בחודשים האחרונים, נראה שהמומנטום של דאעש נעצר במידה רבה והארגון סופג מכות קשות, מה שחייב את "המדינה האיסלמית" לשנות את אסטרטגיית המאבק ולייצר פעילות בזירות אחרות, פריז היא רק אחת מהן
העובדה שכמה מהמפגעים הם צרפתים מדאיגה מאוד ומצביעה על כישלון חינוכי להנחיל את ערכי החירות, השוויון והאחווה. המבחן שבו נדרשת הרפובליקה לעמוד מצווה עליה לפעול בנחישות אך גם בחוכמה כדי לשמור על אחדותה מול אויב שלא מבדיל בין צרפתים
מדברים על מלחמה אבל לא עושים מלחמה. המדינה לא מצליחה להתגבר על האויב מבחוץ ועל המבוכה מבפנים - אסור אפילו לומר את המילה "ג'יהאד". אט אט נוצרת תדמית של מדינה שמנסה לשמר את המודל הדמוקרטי במחיר דמים גבוה. שירה אנסקי, תושבת פריז, רוצה שינוי
שנים שאני נלחם נגד מפלצת הגזענות, הייתי בהפגנות, הנפתי שלטים, נתליתי על שערים סגורים ואז הבנתי גם אלף הפגנות לא יתקנו את הבעיה. אז החלטתי לערוך מסיבה גדולה שתציג את כל מה שיפה בתרבות שממנה באתי. שי פרדו בטור מיוחד על פסטיבל הסיגדיאדה
כשהתיעוד המפליל לא מותיר שום מקום לספק, ניסיונה של שרת התרבות להטיל בכל זאת ספק בדברים הוא לא רק מגוחך, אלא גם גובל בעשיית שקר: על מי בדיוק את עובדת? את מי בדיוק את מנסה לשקר?
לרפורמים יש את החוצפה להתיימר לתת הוראות למדינה כיצד לעצב את דמותה כיהודית. אך האמת היא שלרובם המכריע אין מושג מהי יהדות, מהי שבת, מהו יום כיפור. הם בקושי יודעים דבר אחד - שחלקם יהודים
הקרקס שהתנהל בדיון על נוער להב"ה, פספס את הדברים החשובים באמת, מי הם בני הנוער שמגיעים לארגון הזה, מדוע הצטרפו אליו ואיך מספקים להם אלטרנטיבה אחרת. אבל מסתבר שלח"כים המפגן הטלוויזיוני חשוב יותר
כל עוד נמשך הכיבוש, וזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ומדינה משלו לא ממומשת, הערבים אזרחי ישראל נדחקים לפינה, ולפחד שלהם נוספת אפליה קשה. ההשלמה עם ההסתה מעמידה את האזרחות בסכנה ומרסקת את הדמוקרטיה
הבעיה איננה בהבנת השפה של זועבי. דווקא הבנו היטב. את השקרים, את העלילות, את ההשוואה הבלתי נסבלת של ישראל הנלחמת על נפשה מול טרור פלסטיני - שלא נמצא לו זכר בדברי הנואמת. שי חג'ג' עונה למעיין פופלבסקי
מדוע ארגוני בעלי החיים שבדרך כלל נאבקים כנגד תופעות בתעשיית המזון בשל הצער שנגרם לחיות, דווקא הם תומכים בעיקור כירורגי של חתולים, צעד הכרוך בסבל רב ומנוגד להלכה היהודית
הנאום של ח"כ זועבי בטקס "ליל הבדולח" הוכתר כ"נאום הסתה". למה אנחנו ממהרים לסלוד מהשוואות לשואה? מה רציתם, שכדי לפנות לעם היהודי היא תגייס את עולם המושגים של הירושימה ונגאסקי? אין פסול בדבריה, רק נושא לדיון מעמיק
בלי שידע, מזכ"ל שלום עכשיו עד אתמול ופרזנטור של חגי ישראל מהיום, לקח את הג'וב לאמיר חצרוני וקיבל את תפקיד המגשר הלאומי. זה לא בגלל שחצרוני נתן גט לציונות, ולא בשל דעותיו הקיצוניות, הכל קשור לבת זוגו הערביה
חופש הביטוי לא נועד לאפשר לראאד סלאח להסית, הוא נועד לתת לעורך העיתון שארלי הבדו לצייר את מוחמד איך שירצה, גם אם זה מרתיח את המוסלמים. חופש הפולחן נועד בכדי לאפשר לכל אדם להתפלל בכל מקום ולכל אל שיבחר - גם אם מדובר בהר הבית
מגמת הפגיעה בילדים פלסטינים נמשכת. חלקם מוצאים להורג בטענה להחזקת סכין, חקירות בעניין ההרג לא נפתחות והגופות לא מוחזרות להורים. הכיבוש מעניש את הפלסטינים בפגיעה בחוליה החלשה של התא המשפחתי, תוך התעלמות מהחוק הבינלאומי שישראל עצמה אישררה
בימים האחרונים נרצחו שתי נשים ערביות על רקע "כבוד המשפחה", שם מכובס לשנאת נשים בחברה הערבית. המדינה לא חושבת שזאת תופעה חמורה, זה רק עניין פנימי ערבי, נשים ערביות נרצחות כי ככה זה אצלם, ניתן להם לטפל בזה. והרוצחים עדיין מסתובבים חופשי
שרת התרבות דרשה לפצל את גלגלצ הצבאית ולשלב יותר מוזיקה מזרחית והקימה עליה קול זעקה וטענות לפופוליזם. אך אלה וגם אלה עיוורים לאבסורד שבקיומה של תחנת רדיו צבאית שניזונה מכספי ציבור בכפייה בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ומחסור תמידי בתקציב הביטחון
האסון האווירי מדרום לישראל הופך ליותר ויותר מסתורי. בתוך כל הדיווחים הסותרים נכנס הקרמלין, שמנסה לזרוע ספקות ופחד כדי להשתלט בבוא העת על הוואקום השלטוני ולחשוף לעולם את חולשת ארצות הברית במזרח התיכון
מאחורי כל הכותרות המפוצצות וההתרעות המאיימות על פגיעה חמורה בתשתית החשמל עומדים להם לא אחר מיועצי תקשורת ומונופול ממשלתי, שיוצרים משבר מדומה לצרכי תדמית
שכתוב ההיסטוריה הפלסטיני מפלג את העם היהודי מבפנים וטוען שהעלייה להר הבית הוא חלק ממזימה להקמת בית מקדש. אך הכמיהה למקום היא לא משיחית, אלא היסטורית וריבונית. אם נוותר על המקום נאבד את ארץ ישראל כולה
למה בעצם לבנו שותת דם נוכח נרצחי הטרור, אבל גס בהרוגי התאונות, שהם רבים יותר? הסיבה לכך היא שהציבור טרם הפנים, באופן עמוק, שהקטל בדרכים אינו גזירת גורל אלא מחדל הניתן למניעה
הציבור הערבי בחר ברשימה המשותפת מתוך תקווה שהם יצליחו לפתור את בעיות המגזר הערבי בישראל בלי התערבות חיצונית. אבל בינתיים, האירועים האחרונים הוכיחו: אבו מאזן מרמאללה, משחק בכנסת עם הרשימה השלישית בגודלה
עד לא מכבר, אנשים בדעותיה של חוטובלי היו בשולי החברה. היום הם במוקד קבלת ההחלטות. הקיצוניות המשיחית הזו מבודדת אותנו בעולם, ומסכנת את קיומנו. שכרון הכוח של אנשים כדוגמתה, הוא בגדר פיקוח נפש לאומה היהודית
העצרת לזכר רבין תישאר לעולם של צד אחד, שלא אשם ברצח לכאורה, ותפנה אצבע מאשימה לציבורים שלמים שלכאורה אחראים למעשה הנורא. יש פיתרון שיוכל לאחות את הקרעים בעם ישראל במקום להרחיב אותם
