אזעקה, לא חשוב על מה: הקלות הבלתי נסבלת של ההקפצה למקלטים
לפיקוד העורף היו שמונה חודשים כדי להפיק את הלקח מהפעם הקודמת שבה החרידו את אזרחי ישראל למרחבים המוגנים רק כדי להזהיר. נקווה שיתר גופי הביטחון הסיקו מסקנות נכונות יותר
ארכיון דעות ופרשנויות - פברואר 2026
ההימור האחרון של טראמפ: האם "עושה העסקאות" ילחץ על ההדק באיראן?
בין ההבטחות לבוחרים לסיים את "מלחמות הנצח" לבין הלחץ הגובר לתקיפה צבאית, דונלד טראמפ ניצב בפני הכרעת מורשת גורלית בראשית 2026. כשמחירי הדלק ובחירות האמצע מעבר לפינה, הנשיא האמריקני מגלה שהמרחק בין נאום תקיף למלחמה אזורית מעולם לא היה קצר יותר
שעון האולטימטום מתקתק: טראמפ דוחק את איראן לפינה
הדד ליין שהוצב מתקרב לסיומו, הכוחות האמריקניים מתגברים במזרח התיכון והמסרים מטהרן נותרים סותרים: האם הבית הלבן מכוון להסכם חסר תקדים שכולל פירוק ופיקוח קשיח - או נערך לאופציה צבאית מוגבלת אך עוצמתית
בין הארמדה לדיפלומטיה: למה "זה מרגיש קרוב" ולמה עדיין לא בטוח שטראמפ ילחץ על ההדק דווקא היום?
התחושה בירושלים, בוושינגטון ובבירות נוספות היא שאנחנו נמצאים בחלון זמן של שעות עד ימים. היא ניזונה קודם כול מהתמונה הגדולה: תגבור אמריקאי משמעותי באזור, ובמרכזו הגעתה של נושאת המטוסים "ג'רלד ר' פורד" לאיזור חיפה
מה שטוב לנתניהו טוב לנו: העובדות לא יכולות לקלקל סיפור ביביסטי טוב
אין טעם להכביר מילים. העיקרון מוכר, ידוע ופשוט: כל הכשלונות שייכים לצה"ל וכל הנצחונות - לביבי. למרבה הצער, חוש הומור אין כאן, מה שיש כאן, זו מבוכה. אסור שנשכח - האיום הפנימי זוהי הסכנה האמיתית הנשקפת לישראל
הצו נפל, הקרבות נחשפו: לילה של בלאגן פוליטי בליכוד
מאחורי ההצבעה שנפלה הסתתר ערב של ספירת אצבעות, טלפונים כבויים וחישובים פוליטיים קרים. ההתנגדות לצו חשפה נקמות, חשש מפריימריז ומאבקי כוח בליכוד, ובעיקר את הכלל שלא משתנה: אפשר לריב - אבל לא לצאת נגד נתניהו
ברכה לבטלה: הכנסת תחוקק - בג"ץ יכריע
התסריט כבר נכתב: הוועדה המיוחדת להגבלת הביקורת השיפוטית על מינוי שרים תדון בכובד ראש בתיקון חוק יסוד הממשלה - אך המשמעות האמיתית תינתן בבית המשפט העליון
שיבוש במסע הנקמה: המלכודת שטמן ראש מח"ש לשעבר למשה סעדה
ח"כ סעדה הגיע לוועדה כדי להחריב את העצמאות של מח"ש, אך לא ציפה שדווקא פטרונו הנערץ, אורי כרמל, יעביר אותו "חקירה נגדית" מבריקה. בתוך דקות ספורות, חילץ כרמל מסעדה הודאה מפתיעה שמוטטה את הבסיס להצעת החוק השנויה במחלוקת
קרב היום שאחרי "הביביזם והטראמפיזם". האם אנחנו מוכנים לקראתו?
מעבר לחילופי השלטון, המבחן האמיתי של הליברליזם יהיה ביכולת לשקם את האמון שנשחק. כדי שהבוקר שאחרי לא יהיה רק הפוגה זמנית, עלינו להישיר מבט אל הכשלים המבניים, ולהכין כבר עכשיו את התשתיות המוסריות והמוסדיות ליום שבו הקומפרסור של מכונות הרעש סוף סוף ינותק
בין רשלנות לרצח באדישות: מבחן "התקווה המוסדית" באסון בתי הזיקוק
בעקבות הטרגדיה באשדוד, הסבר על הגבול הדק שבין טעות אנוש לבין אדישות פושעת לאור הרפורמה בעבירות ההמתה. האם מנגנוני בטיחות לקויים בתעשייה הם רק "רשלנות", או שמא מדובר בקריסת התשתית העובדתית המאפשרת לקוות למניעת האסון - מה שמעביר את האחריות למתחם עבירת הרצח
אין הרבה עמים שמבינים את 7 באוקטובר בלי הסברים. סיפורו של אחד מהם
היום מציינת אזרבייג'ן 34 שנה לטבח חוג'אלי. הרב איסייב, רבה של הקהילה הספרדית בבאקו, כותב לישראלים על הרגע שבו הזוועות מעוטף עזה החזירו את העם האזרי ללילה האפל של 1992, ועל החמלה שנולדה מזיכרון של כאב מוכר
מיד ימין אפקטיבית - לאופוזיציה מבית: עלייתם ונפילתם של יחסי נתניהו-ביטן
ביטן מכיר היטב את הכעסים העצומים שיש בליכוד, הוא גם יודע שחלק מהח"כים מבינים שבעוד כמה חודשים הם נפלטים מהכנסת והולכים הביתה. בלשכת נתניהו כבר ניבאו את דעיכתו - אך ביטן הוכיח את טעותם בבחירות בתוך הליכוד
אם מישהו לא יקבל החלטה אמיצה, עוד נחגוג גם את פסח בממ"ד
להמתנה חוקים משלה - וזו שאנו חווים עתה מתחילה לשחוק את מדינת ישראל שניצבת על בהונותיה. מצד שני, הסכם רע עלול להיות גרוע הרבה יותר. מה עושים? בינתיים אפשר להיזכר בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים כדי להבין מה לא לעשות
הקו האדום של טראמפ: הבטחה לביטחון ישראל או ניסיון הצלה פוליטי?
בנאום מצב האומה הארוך בהיסטוריה, הגדיר הנשיא את איראן כ"איום ישיר על אדמת ארה"ב" והתחייב למנוע ממנה נשק גרעיני - אך האם המבקרים מבית יאפשרו לו לפעול? בזמן שהסקרים בשפל והסנאט גועש, ישראל מקבלת צ'ק הצהרתי חשוב, אך כזה שתלוי יותר מתמיד ביציבות הבית הלבן
בין "עריפת הראש" לבניית קואליציה: חלון ההזדמנויות הגורלי שלא מדברים עליו
האם השאיפה למוכנות צבאית מושלמת היא דווקא מה שיאפשר לאיראן לנצח במרוץ החימוש? ניתוח הדינמיקה שבין "עריפת ראש הנחש" לבין בניית קואליציות בינלאומיות, והסיבה המפתיעה לכך שדווקא המוכנות החלקית עשויה להיות חלון ההזדמנויות האחרון של ארה"ב
לפני המחנה, יש בן אדם: השיעור שלמדנו מהתגובות לפציעת בנו של מנסור עבאס
הנטייה להפוך כל טרגדיה אישית לכלי ניגוח פוליטי היא לא רק בעיה של "נימוס", אלא סכנה מוחשית לבסיס המוסרי של החברה שלנו. דווקא בתוך השיח הרעיל, נקודות האור של אמפתיה חוצת-מחנות מזכירות לנו שיש רגעים שחייבים להישאר מחוץ למגרש הפוליטי
אשליית הפטור: למה הטבות מס נקודתיות הן גזר דין כלכלי לציבור
במקום להתמודד עם בזבוז המשאבים הממשלתי ויוקר המחיה מהשורש, נבחרי הציבור מקדמים פטורים פופוליסטיים שמעוותים את השוק ופוגעים בעסקים מקומיים. בטווח הארוך, המהלכים הללו יובילו בהכרח להעלאת המע"מ הכללי ולנטל כבד יותר על הכיס של כולנו
כך הפכה דוברות המשטרה מזרוע ממלכתית לשופר פוליטי
במקום לספק מידע אמין לציבור, בכירי מערך ההסברה של המשטרה מאמצים את סגנון "אולפני הליכוד", תוקפים מבקרים ומתנערים מאחריות לשיאי הפשיעה. כשהדוברות נראית כמו פריימריז והממלכתיות נרמסת בשידור חי, על כלי התקשורת להפסיק לשמש כתיבת תהודה ולהתחיל לחשוף את הריקבון
יהודה ושומרון בנקודת רתיחה: "הצד הכחול" עלול להוביל לתרחיש האימים בגדה
מעבר למודיעין על הטרור הפלסטיני ("הצד האדום"), הרמטכ"ל מציב מראה מול החלטות הממשלה והשפעתן על השטח. עם זינוק של עשרות אחוזים בפשיעה הלאומנית של מתנחלים וחשש מוחשי מ"היפוך קנים" מצד השוטרים הפלסטינים, האם ישראל צועדת בעיניים פקוחות לעבר אינתיפאדה שלישית?
דונלד טראמפ לומד שיעור חשוב בפרסית ואנחנו נשלם את המחיר?
האיש שבא מתרבות שבה האיום גדול מהמעשה, מבין עתה שבמזרח התיכון אתה קודם מוריד את הסטירה ורק אחר כך מדבר על שלום. הבעיה היא שאת מחיר ההתלמדות שלו נשלם כולנו
מי עבד על מי? ההונאה הגדולה של "היום שאחרי" התפוצצה לנו בפנים
אחרי שנתיים של "מריחות" והבטחות שווא שחמאס יחוסל והרשות לא תדרוך בעזה, המציאות הטיחה בממשלת המחדל את האמת המרה. בזמן שנתניהו נצמד לקיצוניים כדי לשמר קואליציה, איבדנו עשרות חטופים ומאות לוחמים רק כדי לקבל את אותו הפתרון כשהוא רע, מאוחר ומדמם הרבה יותר
נתניהו לא ממהר לבחירות: כך הוא מתכנן להגיע אליהן
ראש הממשלה בונה לוח זמנים מדויק שמקדם חקיקה משפטית, לפיו הוא מגיע לבוחר לאחר הכרעות פנימיות וביטחוניות אזוריות. בעוד שבגוש המרכז שמאל מתרבים הקרבות הפנימיים וחוסר הוודאות, ייתכן וזו תהיה הממשלה הראשונה מאז ממשלת הרוטציה של שמיר-פרס, שתשלים כהונה מלאה
למרות המתחרים הרבים: יש זוכה בתחרות "השר המתועב"
אמירתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השבוע בוועדת הכספים בכנסת, "אנחנו אשמים שהערבים רוצחים אחד את השני", לא צריכה לעצבן אותנו כפליטת פה, אלא כבהירות. סמוטריץ' לפתע, למרות רצונו להנחיל ריבונות ביהודה ושומרון, מוותר עליה בתוך שטח המדינה
בין טהרן לירושלים: המלחמה האמיתית על הדמוקרטיה
חרדה מפני עימות אזורי מתערבבת בשאלות על הנהגה, אחריות ושלטון החוק. בין טראמפ והאיתוללות, לנתניהו, סער ו"אחים לנשק" - הקרב על ביטחון ישראל נשזר במאבק פנימי על דמותה של המדינה ועל עתיד הדמוקרטיה שלה
גשם של צווים: האם שופטי בג"ץ בשלים להחלטות גורליות?
כשבג"ץ עם רוב שמרני נדחק להכרעות על מינוי שופטים ופיטורי שר, הממשלה כבר מאיימת ב"פקודה בלתי חוקית בעליל". בלב המשבר עומד תרחיש בלהות: שופט יורה על מעצר, השר יסרב להכיר בו, והשוטר יצטרך להחליט בזמן אמת למי הוא נאמן - לחוק או לפוליטיקאי
המפלגה הזאת תקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל?
החרדים, איחוד של מפלגות המרכז - ואולי בכלל מנסור עבאס? הכירו את המפלגה היחידה שתכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא. רמז: לא מה שאתם חושבים
הקרב, התקווה - ו"הנהירה" שתטלטל את מערכת הבחירות
בין רוחות מלחמה שנושבות באזור לקמפיינים פוליטיים, כבר כמעט שנתיים וחצי, בעצימות שונה, ישראל נמצאת במלחמה. הימים הקרובים, השבועות הקרובים, הולכים להיות סוערים. אנחנו מכירים את האזור לפני מלחמה שמעורבת בה ארה"ב אבל לא לאחר מכן
הגול העצמי של לפיד עוד יהפוך לשער הניצחון של נתניהו
אפילו במציאות הפוליטית המטורפת שלנו, שוברת האופוזיציה בכל פעם את שיאי המבוכה ומחזקת את נתניהו. אם היא לא מסוגלת לתקוף בבני ברק, איך תתקוף בעזה ובאיראן?
חרפה במשרד המשפטים: היועצת שמנסה להדיח את בהרב-מיארה
עו"ד יעל קוטיק, היועצת המשפטית של משרד המשפטים, כבר קיבלה מכתב מהמפכ"ל לפיו חקירת הפצר"ית לא מצאה שום סימן למעורבות היועמ"שית. ומה עושה אותה יועצת שמקורבת ללוין? ממשיכה לחפש - העיקר למצוא קצה חוט ולהפיל את בהרב מיארה
מעצר הישראלי בתאילנד: בין אכיפה מחמירה לסיכון לעונש מוות
בעל המסעדה שחשוד בניהול רשת סמים עומד בפני מערכת משפט תאילנדית שאינה סובלנית לעבירות מסוג זה. בעוד שהחוק היבש מאפשר עונש מוות, מנגנוני החנינה המלכותיים עשויים לשנות את התמונה - אך האם גל המעצרים האחרון מעיד על שינוי מדיניות כלפי ישראלים?
הבית נשאר הבית: מחויבותה הבלתי מתפשרת של בריטניה לביטחון הקהילה היהודית
היימיש פאלקונר, השר לענייני המזרח התיכון, משיב לחששות הקהילה היהודית בעקבות העלייה באנטישמיות ומציג תוכנית ממשלתית מקיפה שתבטיח שהיהודים יחיו בשגשוג וללא פחד. המסר ברור: יהודי בריטניה הם חלק בלתי נפרד מהמדינה
טבעת חנק רחבה: 7 באוקטובר חשף איום קיומי חדש על ישראל
מפת האיומים החדשה של 2026 מחייבת פרידה מנוסחאות העבר. בעולם של כטב"מים וטילים מדויקים, עקרון הפירוז המסורתי אינו רלוונטי עוד, וישראל נדרשת לגבש חלופה מדינית המשלבת בין החזרת הרשות לעזה לבין מניעת סיכון קיומי ביהודה ושומרון
רועה בלי עדר? התפרקות הכוורת של נתניהו גורמת לו להתבלבל
זה החל ברצון למחוק את המילה "טבח", המשיך בהתערבות הבוטה של טראמפ בנושא החנינה ועבר אל הגינוי הרפה לניסיון הלינץ' בבני ברק. לא במקרה זה קורה לנתניהו דווקא עכשיו
הרב הראשי לשעבר נתן את "ההיתר" ההלכתי - ההמון המוסת יצא לרחובות בני ברק
בהנהגה החרדית ובקואליציה מיהרו למתג את המפגינים בבני ברק כ"קומץ", אך העדויות מהשטח מצביעות על תמונה שונה. נוח להאשים את הקומץ, אך השורה התחתונה ברורה: לחיילים אסור להיכנס לעיר - שם היו מי שפירשו את דבריו של הרב הראשי לשעבר כקריאה למעשה
מלכודת הדיגיטל: מדוע מהפכת ה-AI עלולה להשתיק את האקטיביזם האזרחי?
בעוד שהבינה המלאכותית מעניקה לקבוצות מחאה כלים חדשים, היא בו זמנית שוחקת את הנכס היקר ביותר שלהן: האמון בתיעוד מהשטח כראיה לאמת. בעידן שבו כל סרטון של אלימות ממסדית יכול להידחות כזיוף, יחסי הכוחות נוטים לטובת השלטון, והמאבק הציבורי עלול לאבד אחיזה במציאות
הדיל שימכור את ישראל? המהלך האיראני המבריק שישאיר את נתניהו ללא מילים
בזמן שטראמפ מחפש "סטוץ" דיפלומטי ולא מלחמות התשה, איראן עשויה להפתיע בוויתור טקטי על הגרעין והסטת הגז והנפט מסין לאירופה. מהלך כזה יבודד את ישראל, ינטרל את ה"אור הירוק" האמריקאי לפעולה צבאית, וישאיר את ירושלים להתמודד לבדה עם איום הטילים והפרוקסים
התשובה לאנטישמיות: הערבות ההדדית שבין ירושלים לסידני
בעקבות הפיגוע הרצחני בבונדיי ביץ', אלוף (מיל') דורון אלמוג משתף ברגעים המרגשים ממסעו לחיזוק הקהילה היהודית באוסטרליה. מהחיבוק לגיבור הסורי שהציל חיים ועד להנחת הכלנית מהעוטף למרגלות החנוכייה, מתברר כי מול השנאה ניצבת חומה של זהות משותפת וגאווה ציונית
מי באמת קבע שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי?
בניגוד לנרטיב הנוכחי, לא היועמ"שית המציאה את הזיקה בין מחאה אפקטיבית להפרת סדר, אלא חקיקת הימין לאחר ההתנתקות. ב-2010 נקבע תקדים היסטורי: עבירות פליליות שבוצעו בשם אידיאולוגיה הן ברות-חנינה, ובכך סומן למערכת האכיפה שחסימות כבישים הן חלק לגיטימי מהמשחק
מונופול על הדמעות: כשהמדינה מלאימה גם את השכול
בטור לוואלה תוקף ח"כ אחמד טיבי את הח"כים שהפכו את כאב האמהות הערביות לזירת התקפה פוליטית. הניסיון להפקיע את המילה שכול הוא שפל מוסרי חסר תקדים. כששר החינוך מגבה בורות לשונית והסתה נגד הורים שאיבדו את ילדיהם, הכנסת מאבדת לא רק את דרכה, אלא את צלם האנוש שלה
חנינה לנתניהו? היום שבו התחיל טראמפ לדבר כמו מאפיונר
נשיא ארה"ב כבר לא יצליח להפתיע אף אחד, אבל הרצוג יכול להאשים בעלבון רק את עצמו. איך קרה שגם שבקרב על החנינה, נתניהו שוב ניצח?
הביביסטים יודעים את האמת על נתניהו - אבל ממשיכים לתמוך בתועבה
מנסור עבאס אינו נאשם בדבר, ולכן עדותו חושפת בלי מסננים את מה שהתרחש מאחורי הקלעים. נתניהו חיזר אחרי עבאס והלך להסדרה עם חמאס - ועכשיו הצביעות נחשפת במלוא עוצמתה
אמרו לנו "אל תגעו בהם" - נכנסתי לכלא וראיתי איך בן גביר ניצח | ינון מגל
חזרתי מסיור בכלא עופר והמציאות שם השתנתה מקצה לקצה: במקום בשר ופינג-פונג, מצאתי דממה מוחלטת ומשילות אמיתית. המהפכה של בן גביר וקובי יעקובי היא ההוכחה שאפשר לנצח את הטרור גם בתוך התאים
ז'נבה כזירת מבחן: עסקה עם איראן או הכשרת הקרקע למלחמה?
בין הצהרות על "עסקה" לפריסת נושאות מטוסים, וושינגטון מנסה ללחוץ את איראן לפינה - והשאלה היא אם אפס העשרה הוא תנאי פתיחה או תירוץ להסלמה. טראמפ מדבר על הסכם, רוביו על הרתעה, והפנטגון נערך
נתניהו וטראפ מתואמים - אבל הציבור? בחוץ
אל תתרגשו מהפגישה נמוכת הפרופיל בין נתניהו לטראמפ. השניים מתואמים היטב גם במשחק השחמט מול איראן וגם בבחירת מטרות התקיפה. שי ניצן אמנם נעלם מהעין הציבורית, אבל טיוחיו ומעלליו עדיין "מככבים" במשפט רה"מ. הערבים הם האשמים המרכזיים אך הם עמלו לשינוי הנרטיב
רמדאן כארים: למה אנחנו כל כך מפחדים מהחודש הזה?
במקום לראות ברמדאן "אירוע ביטחוני" שיש לנהל, הגיע הזמן לזהות בו נכס תרבותי של ריסון עצמי וסולידריות חברתית. האם נצליח להשתחרר מהחרדה ולהבין שדווקא בעולם של צרכנות אינסופית, חודש של צניעות ונדיבות הוא בדיוק מה שכולנו צריכים?
הדרך מ"עופרת יצוקה" ל-7 באוקטובר: כך נבנתה מפלצת חמאס | הסיפור האמיתי של עזה
לאורך יותר מ-15 שנה של סבבים צבאיים, הבטחות להכרעה והימנעות מכיבוש הרצועה, הלך חמאס והתעצם. סקירה כרונולוגית של המבצעים, הדיונים והאזהרות שהושמעו - והטענה כי ההחמצות המצטברות הובילו להתפרצות הקטלנית של 2023
הדמוגרף הקטן: לידיעת אהוד ברק - מדינת ישראל הוקמה כדי לקבץ יהודים, לא כדי למיין אותם
כשאהוד ברק קובע שלא היה צריך להעלות את יהודי המזרח כי הם לא מספיק "איכותיים", הוא לא רק מהדהד תפיסה גזענית והיררכית בציבוריות הישראלית, אלא גם מייצג אליטה שמרימה את עצמה מעל העם, ומחלקת אותו ליהודים רצויים, ויהודים מיותרים
כשאין תשובה לסיגרים והשמפניות, מסלפים ציטוטים: האמת מאחורי "מסמכי מנדלבליט"
בזמן שהשופרות חוגגים על פרוטוקולים חלקיים, העובדות מספרות סיפור אחר לגמרי. כך הפכו משפטים שנאמרו על "תיק 1000 הישן" לכלי ניגוח נגד הראיות המפלילות של הדס קליין, וגם: האם עיתונאי ישראל איבדו את היכולת להבחין בין העיקר לטפל?
איראן היא משימת חייו. הציבור לא השתכנע
למרות המלחמה המוצלחת והצהרות על החזרת תוכנית הגרעין לאחור, גוש נתניהו לא התרומם. העימות מול טראמפ על המשך המו"מ מחדד את הפער בין הזירה הביטחונית להישג הפוליטי, בזמן שעזה וחוק הגיוס ממשיכים להעיב על סדר היום
מעבר לגרעין ולטילים: אלו התנאים להסכם אמיתי עם איראן
מנהלי המשא ומתן של טראמפ, וויטקוף וקושנר, הם אנשי עסקים מבריקים, אך הם סובלים מליקוי בהבנה היסטורית. בלי הכרה ב"קולוניאליזם החדש" של טהרן ובחזונה להשמדת ישראל - כל הסכם יהיה זמני ומסוכן | הטענות העקרוניות שישראל חייבת להציב על השולחן