ארכיון דעות ופרשנויות - מרץ 2015
הנקמה היהודית האמיתית
עם חזרתה הצפויה של החברה החרדית למוקדי הכוח, עליה להציג אלטרנטיבה: ראשיתה תהיה בסילוק ההתנהגות שאפיינה את ימי ההיבריס האפלים
בדרך לחזון חדש
המאבק על המרחב הדמוקרטי
הריאיון עם ארז אפרתי: בבואה חברתית עגומה
שידור תכנית "עובדה" שיקף סדר עדיפויות קלוקל של התקשורת, אך הזכיר שוב שגברים אשכנזים ובעלי הילה קרבית זכאים למחילה - שרבים אחרים אינם זוכים לה
הילד בוכה על אבא, ועל חלב שלא יישפך
אחרי חודשים של בעיות בבטן התבשרנו שאסור לאורי לשתות יותר חלב. "אמא", הוא התייפח, "זה לא פייר שאני צריך לוותר על כל מה שאני הכי אוהב. קודם אבא, ועכשיו חלב". אולי קסטרו צודקים: זה בכלל לא קל להיות ילד, במיוחד לא ילד שאבא שלו מת | מיכל קסטן קידר
מדוע מותר לחרדים לחייך
לוותר על המונופול - ולשתף פעולה
תעודת עניות למשכילים
לא להתנצל, לפעול
במקום להתנצל על אמירותיו נגד ערביי ישראל, ראש הממשלה יכול להחליט שהקדנציה הבאה שלו תתאפיין בצעדים משמעותיים. וגם: מה מצופה מחברי הכנסת הערבים?
הגזענות כאן, והיא כואבת
הצביעות של המנהיגים הנאורים
מנהיגי תבל מיהרו לגנות את ראש הממשלה נתניהו ולהתערב בבחירות בישראל, אך אולי עדיף שיתמקדו קודם במשברים בארצותיהם: בטרור, בפליטים ובאנטישמיות הגואה
חשבון הנפש של הימין
אפשר להטיף מוסר - ואפשר לשמוח לאיד. אבל כעת, כאשר מעמדו של המחנה הלאומי מבוסס דיו, עליו לפתוח בחזרה את שערי הציונות ואהבת הארץ גם בפני מי שחושבים קצת אחרת
להכיר בשבט השני כי הוא לא ייעלם
החברה הישראלית היא חברה שבטית: אשכנזים, מזרחיים, חילונים, דתיים, עולים, ערבים ויהודים. במערכת הבחירות האחרונה כל שבט הלך לישון בליל הבחירות בתקווה שבבוקר השבט השני יעלם. השבטיות עודנה אבל עכשיו יש לנו את ההזדמנות להכיר ביתרונות של החברה שלנו ולעבוד איתם
לא לחכות ארבע שנים
האמירה של נתניהו על הערבים שמגיעים אל הקלפי ומופע ההתנצלות המביש שלו לא יכולים להתפרש רק כלוקים בטעם רע. ההידרדרות הקשה ביחסה של המדינה כלפי אזרחיה הערבים מוכיחה שהציבור אינו יכול להמשיך להסתפק בהשתתפות בבחירות כאמצעי להשפיע
לקראת המשבר שבדרך
אם העתיד הקרוב אכן צופה לנו עימות עם הקהילה הבינלאומית, הרי שזו העת להידבר ולהגיע למכנה משותף ואולי אפילו לחזור לפיתרון השמור למקרים שבהם יש סכנה מיידית וקרובה לעתיד המדינה
פונט נרקיס: כך חיסל האגו את תחזיות העיתונות לבחירות 2015
פעם עמד בין העיתונאי ששקל לפרסם הערכה גורפת לבין הירידה לדפוס עורך סמכותי. כיום, כשכל כתב מוכשר זוכה לעשרות ומאות לייקים ופיברוטים אחרי סטטוס או ציוץ פסקני, אין פלא שרבים מהם נסחפו לחשוב שביכולתם לחזות את נפילתו של נתניהו
למה מיכל קסטן קידר בכתה בבחירות?
אולי אני קצת שמחה שנתניהו נבחר שוב. לו היה באמת מתרחש מהפך והשלום היה מתקרב זה היה מגיע מאוחר מדי בשבילי, כי את דולב שלי כבר אי אפשר להחזיר
הבחירות של דרעי: הפסד שכולו ניצחון
ש"ס אמנם איבדה ארבעה מנדטים, אבל דרעי קם לשחר חדש. לראשונה מאז 1984 הוא בעל הבית היחיד. מיגור כיסי המרד במפלגה יאפשר לו ניהול שקט, וסופסוף הוא יוכל לעשות בדיוק מה שהוא רוצה ומאמין בו: להחזיר עטרה ליושנה
פיקוח לא שווה הלאמה
בזמן שעם ישראל וכלי התקשורת היו עסוקים בבחירות, בבג"ץ התקבלה החלטה תקדימית האוסרת על המדינה להתערב בניהול עסקים פרטיים - גם אם החוק הקנה לה סמכויות פיקוח רחבות
חמש דרישות מראש הממשלה
המחנה המתבייש
הרבה לפני ההלקאה העצמית והטחת ההאשמות, השמאל הישראלי צריך לשאול את עצמו: האם הוא באמת מאמין בזכותו להתקיים?
שדרוג או הכחדה: האבולוציה של מרצ
כדי להמשיך להתריס, לעצבן ולהוות אלטרנטיבה לימין ולשמאל גם יחד, מרצ זקוקה לכוח, ותוצאות הבחירות מציבות בפני המפלגה כמה חלופות, שכולן יאלצו אותה לעבור שינוי קיצוני באופייה
מדוע השמאל (כנראה) לעולם לא ינצח את מנשקי הקמיעות?
כל עוד מצביעי השמאל ימשיכו להביע את ייאושם בסטטוסים זועמים בפייסבוק, הימין יישאר בשלטון. ראשית הדרך להתפכחות טמונה במיגור ההתנשאות וההתפרקות מחיי הנוחות
העבודה רק מתחילה
העלאת האחוז החסימה יצרה את הרשימה המשותפת, וכעת עליה להתמודד עם החלטות יסודיות בקשר להמשך דרכה
נתניהו, האיש שרצה יותר
מנהיג הליכוד רוצה להיות ראש ממשלה עם המלחמות, מטחי הגופרית מהתקשורת והמשברים הקשים באופן כמעט נואש. אין בכך די כדי להפוך אותו לראש ממשלה מוצלח, אבל די בכך כדי להוביל אותו לכיסא, שוב ושוב ושוב
היהירות של מפלגות הימין הכשילה את הקמפיין
בגאווה טמון החטא הקדמון: הגישה הלא-רצינית של הליכוד והבית היהודי דירדרה אותן לבדיחות מפוקפקות, שלא נתנו לבוחר אופציה ראויה למחשבה. נתניהו התעורר ברגע האחרון, אבל ייתכן שזה כבר מאוחר מדי
היזהרו מממשלת אחדות
לפוליטיקאים מדובר בפיתרון נוח, אבל לנו, האזרחים, זו רמייה מסוכנת: ממשלת אחדות תשים ללעג את הבחירה שלנו, ואת האמון שנתנו לפוליטיקאים - שרק היום דרשו לבחור בדרך אחת בלבד
הפסד ידוע מראש
הקול הנכון ליהודי המתלבט
המאבק בדה-לגיטימציה, בגזענות ובהדרה הוא מכנה משותף הרבה יותר משמעותי מאשר היעד המשותף ששואפות אליו רשימת השמאל הליברלי, לכאורה: ההתנגדות העקרונית לבנימין נתניהו
הבחירה האחרת
עם כל הכבוד ל"משטרת הקיטורים", דמוקרטיה אמיתית צריכה להתבסס גם על הזכות שלא להצביע בבחירות הקרובות
אלופה: 6 שנים עם עמית קדוש, הילדה שהתגברה על הסרטן
היה רגע אחד שבו עמית הרימה ידיים וסירבה לקחת את התרופות. ואבא יובל ואמא נעמי בדמעות אמרו: אנחנו מאבדים אותה. ודווקא אז הם החליטו לא לוותר. מואב ורדי, כתב חדשות 10, ליווה את משפחת קדוש במלחמתה בסרטן. אלה רשמיו
15 אלף שקופות
הבעיה הגדולה בשיח השוויון
שיח השוויון זקוק לחלון קטנטן שדרכו יוכל להכיר את ההוויה המסורתית, אותה חוויה שהתשתית שלה היא הצורך בשבת משפחתית, ללכת עם כולם לבית הכנסת או למסגד, לאהוד קבוצת כדורגל או להאזין לרחמנינוב
הגודל כן קובע: שני תרחישים לבחירות הקרובות
לא מתנצלים יותר
הרצועה הותרה: הכל גסות, רפש ובורות, ועכשיו יורים בין העיניים. הבליסטראות עפות לכל עבר, כולל לעבר רעייה שכולה שרק העזה לדבר על שינוי שילטון
"בעלי מת, אז למי אכפת מהביקורת"
אני ביקשתי לכתוב את הטור הזה. אני ביקשתי לנאום בכיכר. זה נכון שבעלי מתהפך בקברו, אבל זה כדי שיוכל לשמוע אותי טוב יותר. מיכל קסטן קידר, אלמנתו של דולב קידר ז"ל שנפל בצוק איתן, מגיבה לביקורת מערוץ 7
ורק על נושא אחד לא מדברים בבחירות
יותר ממחיר הקוטג' והמילקי, חשוב שנדרוש משר החינוך הבא לטפל בבעיות המהותיות המעסיקות את החברה: אלימות גוברת ונוער שגדל ללא מצפן ערכי
הפנס והקופסא: כיצד לרפא את המערכת?
בעבר, פוליטיקאים רבים סלדו ממשרת שר האוצר, אך כיום, רבים מבקשים להתמנות לתפקיד. לקראת הבחירות, כמה בקשות ממי שימלא את אחד התפקידים הקשים ביותר בפוליטיקה הישראלית
גיבור מעמד ההזויים
האמת, יאיר גרבוז, היא שאין בי כעס כלפיך, אלא יותר רחמים וכאב - על כך שאחד מבני עמי, המוגדר בפי רבים "גיבור תרבות", הוא למעשה הסמל לכל מה שמנותק במדינה
המסר החשוב של השכנות מהצפון
בלבנון, כמו בישראל, המדינה כופה על אזרחיה נישואים וגירושים במערכת דתית - ללא חלופה חילונית. השינויים העוברים על מדינות ועמי האזור מוכיחים שהמפתח לשינוי חוקתי טמון בשיח אזרחי
חנין לאנד - No Man's Land
בתקופת הבחירות, הנחת היסוד היא שהסתה ואלימות נגד ערבים היא מכונה יעילה לייצור מנדטים. אבל את תחושות הגועל והאיום שחווים הערבים, יש לאן לנתב
גלגולה של כיפה
השבוע מציינים 50 שנה למצעד המהפכני בסלמה, שסלל את הדרך לזכויות ההצבעה של השחורים בארה"ב. בסלמה גם טמון הפוטנציאל של הסיפור היהודי לחולל שינוי, מהסוג שהחברה הישראלית זקוקה לו בימים אלה
מיהו הקומץ האמיתי?
ראו בנו עובדי אלילים ומנשקי מזוזות, אמרו לנו שאנחנו מכשול בפנים השלום ותלו בנו אשמה מוסרית, אך ורק מכיוון שאנחנו לא בשר מבשרה של האליטה כמו יאיר גרבוז
האספסוף הוא האליטות החדשות
לנאומו של יאיר גרבוז היה בכל זאת יתרון אחד: הוא תרם לחשיפת הלך המחשבה האומלל השולט במוסדות האינטלקטואליים במדינה, ולפיו השתטחות על קברי צדיקים הולכת יד ביד עם אונס ופעולות "תג מחיר"
שכחו אותי בשטחים
אתם יושבים בבתים, ומדי פעם מצקצקים בלשון כשאתם שומעים שמישהו ירה בילד. אבל בהגיעכם לקלפי בבחירות הקרובות, זכרו כי מילת הקסם "ביטחון" פוגעת קודם כל בנו
הרחם כמשל לשחרור האישה
בדיוק כפי שהקומביין לא שיחרר את העבדים, כך הרחם המלאכותי לא יעניק חירות לאישה. הטכנולוגיה כבר מעבר לפינה, ועכשיו תורנו להחליט באיזה דרך ואופן אנחנו מוכנות לאמץ אותה
אין כמו אלמנה בשביל הכסף
בדיוק סיימתי לדבר על דולב, באנגלית, בפני 1,200 יהודים אמריקאים שהגיעו לערב התרמה ופתחו את הארנקים. זו הייתה המטרה כמובן: אין כמו אלמנה נמוכה וחייכנית עם אודם אדום כדי לעזור לגייס תרומות
זכר בעלי ההרוג מחייב: לכו להצביע
מיכל קסטן איבדה את בעלה, סגן-אלוף דולב קידר במבצע "צוק איתן" וחשבה שאיבדה גם את הדאגה למדינת ישראל. אלא שעם בוא הבחירות היא רוצה להשפיע, וקוראת לכם לממש את זכותכם הדמוקרטית. במוצ"ש היא תנאם בעצרת "ישראל רוצה שינוי" בכיכר רבין
נתניהו רוצה שארה"ב תלכלך את הידיים
בנאומו בקונגרס נגד ההסכם המתרקם עם איראן, שלל ראש הממשלה נתניהו את כל החלופות לבלימת הגרעין, לבד מהאופציה הצבאית. אבל גם הוא מבין שכשמדובר באפשרות כזאת, ישראל באמת לא יכולה לעמוד לבדה