לוחמים אבודים: 68 שנים לטבח בחולדה
קצת לפני שבאב אל וואד הפך להמשך של נתיבי איילון, ולפני שנערים התגייסו לצבא של שי חי, עשרות בני גילם השתתפו בקרבות בלימה עקובים מדם ושילמו בחייהם. הסיפור שכולנו שכחנו, וחבל
קצת לפני שבאב אל וואד הפך להמשך של נתיבי איילון, ולפני שנערים התגייסו לצבא של שי חי, עשרות בני גילם השתתפו בקרבות בלימה עקובים מדם ושילמו בחייהם. הסיפור שכולנו שכחנו, וחבל
הידעתם שרק בישראל מחייבים את מי שירצה להתקין מתקן סולארי על גג הבית לפתוח תיק במס הכנסה? הסרבול והסחבת מרתיעים אזרחים רבים למרות שהשמש הישראלית יכולה להפיק קרוב לשליש מייצור החשמל בארץ
בית המשפט מוגן עד היום בזכות המחסום הפסיכולוגי של כבוד לשלטון החוק, אולם כשהוא משתמש באותו מחסום כדי לפגוע בשלטון החוק, לרשויות האחרות לא נותרת ברירה אלא לשבור את המחסום. דעה
דעה: בין הלגלוג של השר אקוניס על הדמעות של שרת החוץ האירופי, הירי של החייל על המחבל השרוע בחברון והעצבים של אהוד יערי על דנה וייס עובר קו מחבר אחד
78% מערביי ישראל חוששים לצאת למרכזי קניות בגלל שהם מפחדים מאזרחי ישראל היהודיים. כן, קראתם נכון. הפחד והתסכול הקיים בחברה היהודית כובש עכשיו גם את החברה הערבית. ואין שום סיבה שזה יקרה. השלב הראשון: בואו נפסיק להקשיב לפוליטיקאים משני הצדדים. דעה
המהירות בה הפך החייל, מלוחם, חובש קרבי וחייל מצטיין, לחשוד ברצח של מחבל שהגיע במטרה לרצוח, לא רק שהיא מזעזעת את אמות הסיפין אלא אמורה להיחקר ולהיבדק עד תום, ויפה שעת אחת קודם. חזקת החפות של כל אדם באשר הוא, אמורה להיות שמורה לו עד אשר הוכח אחרת. דעה
במקום להביע זעזוע מהמקרה בו חייל צה"ל ירה במחבל שרוע על הקרקע, בחר יו"ר הבית היהודי לצאת למתקפה נגד שר הביטחון וראש הממשלה. ההתייצבות האוטומטית של שר החינוך לצדו של החייל היורה מהווה עוד מסמר בארון השפיות של כולנו כחברה
לא חברי הכנסת של השמאל, לא התקשורת, לא התעשיינים ולא הטייקונים היחידים שיכולים לקחת קרדיט על הביטול הדרמטי של מתווה הגז בבג"ץ הם האזרחים עצמם. דעה
החייל שירה במחבל לאחר שכבר נקבע שאינו מהווה איום, אינו היחיד שכשל. אנשי הרפואה של צה"ל וצוותי מד"א שהגיעו למקום התעלמו לחלוטין מרוח צה"ל ומאמנת ז'נבה, שקובעות כי יש להעניק רפואי טיפול לכל אדם
מחסור במים נקיים הוא האיום הגלובלי הגדול ביותר שעומד בפני האנושות. פשוט ככה. לשליש מהעולם אין גישה למים נקיים שיכולים להציל את חייהם, אבל גישה לטלפון נייד ואינטרנט דווקא יש להם. הגיע הזמן לדבר על זה, ולהבין איך אפשר להתמודד עם זה
השימוש ברטוריקה של "אני אישה" ככלי בהצגת פרשנות, כפי שעשתה דנה וייס בפאנל "אולפן שישי", יכול לתרום להבלטת המסר אבל היא לא יכולה להתפלא כשאותו נשק רטורי מתפוצץ לה בפרצוף
פאניקה בנווה אילן: אהוד יערי העמיד את דנה וייס על טעותה בצורה לא מנומסת. גדודי פמיניסטיות כבר יצאו למלחמה בטוויטר ובפייסבוק כנגד "מופע האימים השוביניסטי". אלא, שמה לעשות, זה מה שקורה כשמנסים בכוח למלא משבצת של "אישה" בדיון, ומסתפקים במישהי ללא הבנה בנושא
בעולם שבו יש חשש להפעיל את כוחות הביטחון, הצבא והמודיעין, אזרחים הופכים חשופים לאיום של טרור. במקום הזה ישראל חייבת לעמוד באופן פעיל לצד האירופאים, גם בניסוח ובהובלה של אסטרטגיה משותפת במלחמה בטרור
הפיגוע הרצחני בבריסל גרם למדינת ישראל להתנהג כמו אחרון בני הנוער, כשהיא בטוחה שהעולם כולו סובב סביבה. אז כן, האירופאים אולי לא רגילים להתמודד עם טרור כמונו אבל אולי זאת לא גאווה כל כך גדולה? דעה
פיגועי הטרור שהתרחשו אתמול בבריסל מציבים את בירת בלגיה כמקום שמקושר עם אירועי טרור חוזרים ונשנים. מדובר במשבר שייפגע בבריסל כיעד תיירותי ונראה שהבלגים עדיין לא מבינים שמדובר בנזק כלכלי של מיליארדי יורו
אירופה נמצאת במלחמה עם האסלאם הקיצוני שמבקש לפגוע בכל מיקום מערבים, ובכל זמן, ללא קשר למדינה מסוימת זו או אחרת. האנשים היחידים שעדיין לא הבינו את זה, הם האירופאים עצמם
טרוריסטים רצחו עשרות אזרחים בלגים במתקפה הקטלנית בבריסל, ובמקביל שלחו ישראלים רבים אל הרשתות החברתיות כדי להילחם ביניהם מי יהיה הראשון להטיף מוסר לאירופאים. כשפוליטיקאים ועיתונאים מצטרפים לריקוד הווירטואלי על הדם, אפשר להכריז סופית שאיבדנו את הבושה. דעה
כולם יודעים שמגיע כל הכבוד לחיילי המילואים שנושאים בנטל הלא פשוט. ואולי בדיוק בגלל זה הגיע הזמן שהמדינה תדע לתגמל את חיילי המילואים כפי שמגיע להם, וגם תדע להשתמש בהם בהתאם
ביטויי השנאה והגזענות שוטפים את החברה הישראלית, וזה מטריד בעיקר כי לאדם הפשוט אין כלים להתמודד עם התופעה הזאת. אז איך בכל זאת נתמודד עם גילויי האלימות? לילי הלפרין מנסה לענות על השאלה לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות
פיגוע הטרור הרצחני באיסטנבול גרם לישראלים רבים לצקצק במקהלה: "מי נוסע לטורקיה? זאת מדינה מוכת טרור". כדאי רק להזכיר להם שרק לפני שבוע נרצח ביפו תייר אמריקאי שהגיע לחופשה בישראל. הטרור לא מבדיל בין פריז, איסטנבול, בוסטון או ירושלים
עם רייטינג מטורף מגיעה אחריות גדולה, אבל בקשת בחרו שלא להשתמש בתוכנית הדגל כדי למנף שינוי חברתי אמיתי או להציג לציבור אנשים מעוררי השראה עם אג'נדות ברורות. טל גלבוע, זוכת העונה הקודמת, מאוכזבת ממה שקרה לתוכנית שהיתה נס תרבותי
מחיר הנפט ירד משמעותית, והפך את מחיר הגז הטבעי ליקר יותר ממחיר המזוט. התעשיינים ימשיכו להשתמש במזוט המיושן והזול, דבר שייפגע בישראלים הן מבחינה בריאותית והן מבחינת מיסים. חייבים למהר ולהציל את הגז לפני שיהיה מאוחר מדי
יועז הנדל תקף את שרת התרבות מירי רגב על טיעוניה העדתיים לקיפוח. חבל שהטענות שלו לא עומדות במבחן המציאות
בדרך נס, רק שבעה אנשים נפגעו באורח קל מדליפת הברום בדרום אבל זה יכול היה להיגמר באסון גדול הרבה יותר. והדבר המפחיד באמת? העובדה שכולנו כבר הספקנו לחזור לשגרה
האגודה הישראלית לסוציולוגיה הודיעה שהיא מחרימה את האוניברסיטה באריאל בגלל הכיבוש - וזאת בעיה, כי קשה מאוד להצדיק חרם אקדמי בגלל הכיבוש. החדשות הטובות הן שיש שפע של דוגמאות משכנעות יותר מדוע צריך להחרים את המוסד
במשך השנים, איבדו האופניים והקורקינטים החשמליים את תמימותם וגרמו למוות של שלושה ישראלים, בעוד מאות אחרים נפצעו. מי שנפגעו יותר מכולם היו ילדים בגילאי 10-14. לא מספיק לשנות את החוק, צריך לשנות גם את התודעה
הציבור הערבי חשב שהפעם זה ישתנה. הוא באמת האמין שהפעם הגיעה חבורת ח"כים גדולה מספיק, עם מנהיג כריזמטי מספיק, שתשמיע את זעקתו. ואז החבר'ה של עודה העדיפו להגן על חיזבאללה לפני שהם טורחים להגן על אלה שישנים בלי חשמל בלילות החורף
הקצין המוערך, הגזען השבועי והאמן אריאל ברונז שתחב דגל ישראל לישבנו הם כנראה האחרונים לגלות שכללי המשחק השתנו. פעם זה היה עובר להם בלי בעיה, אבל במציאות של היום אין להם סיכוי. דעה
אנחנו שומעים כל הזמן על מקרים של הטרדות קשות ואפליה שחוות נשים במקומות עבודה בארגונים גדולים וחשובים בצבא, במשטרה, במשרדי הממשלה, בתיאטרון ובתקשורת. נראה שהאווירה במקומות האלה מתירה את ההתנהגות הזאת. במציאות כזו, איך ניתן למנוע את מקרה ההטרדה או האפליה
איזה כיף שיש לנו רחם, ובזכותו אנחנו זכאיות להנחות על סבונים ובשמים בקניון ביממה הקרובה. אולי אם במקום לצקצק על אפליה ולבכות על מר גורלנו כל השנה, ובמקום זה אשכרה נדרוש את מה שמגיע לנו לא נצטרך כבר לציין את היום המטופש הזה
לפני שהחדיר את דגל ישראל לישבן, האמן אריאל ברונז הציג מופע אוונגרד על הבמה וזכה לקריאות בוז ולנטישה המונית של הקהל. כשזה קורה בכנס למען חופש הביטוי והיצירה, זה צורם לפחות כמו לתקוע סמל לאומי בפי הטבעת
אראל סג"ל הדתי לא היה מלגלג על התנ"ך, דגל ישראל או הר הבית בערוץ מורשת אבל לספר בדיחה אלימה וסקסיסטית על אישה? זה, מסתבר, דווקא בסדר. ואיך כל הסיפור הזה קשור לפרשת תא"ל בוכריס?
ראש הממשלה שמח לבשר לאומה שישראל נבחרה למקום השמיני בעולם במדד "הכוח". הוא רק שכח להזכיר שבקטגוריות אחרות כמו איכות חיים ואזרחות ישראל נבחרה במקום נמוך בהרבה. מה שווה כל הכוח הזה לא עוזר לאזרחים?