ויזה תמורת שלום
פעם אחר פעם מתרצת וושינגטון את הימנעותה ממתן אשרות כניסה לישראלים בצורה נדיבה יותר באמתלות שונות: חשש מריגול, או החמרה במדיניות ההגירה. הסיבה האמתית היא מדינית
פעם אחר פעם מתרצת וושינגטון את הימנעותה ממתן אשרות כניסה לישראלים בצורה נדיבה יותר באמתלות שונות: חשש מריגול, או החמרה במדיניות ההגירה. הסיבה האמתית היא מדינית
עכשיו, אחרי שנרגעו הרוחות מהסכם הפיוס הפלסטיני, אפשר לשקול בקור רוח רעיון מדיני חדש-ישן, שחבירת פתח לחמאס לא תפגע בו. את המתווה, שיפורט בהמשך, אפשר להתחיל בעיר אחת
במטרה לגשר על פער הדורות, ולהנחיל את זכר השואה כמה שיותר, פצח צה"ל בקמפיין של צילום "סלפי" הם ניצול שואה. אז מדוע כל המבקרים ברשת תוקפים מיד את המהלך?
אחרי 70 שנים, מותר להפסיק לפנטז על מה שמפעל הנצחת השואה יכול היה להשיג באיזו מדינה דמיונית, ולשאול את עצמנו מה באמת יוצא לנו מכל זה
ביום העצמאות תושק אפליקציה דרכה יוכלו הגולשים לדעת בדיוק היכן עמד כל כפר ערבי לפני המלחמה. לא מדובר במשחק תמים, אלא בהוכחה לאי-קבלת ישראל במרחב
כמדי שנה, אמש פורסמה תמונה של משפחה חרדית ש"עושה על האש" בירושלים ערב יום השואה. יהודה פולישוק, חרדי תושב הבירה, מסביר שהנאצים לא עשו הבדלה בין חילוניים לדתיים
מחר כבר תהיה כותרת אחרת בעיתון, לוח השידורים יחזור לסורו וכולנו נשוב לאדישות המופגנת כלפי הניצולים. זיכרו את העצב על פניהם כאשר תגיעו לערוך חשבון נפש בקלפי
יעקב הולנדר שרד את אושוויץ, פלאשוב ומאוטהאוזן, עלה ארצה והצליח לייצר כמה מהלחנים ה"צבריים" ביותר שידע הזמר העברי. כמה יוצרים מוכשרים כמוהו לא זכינו להכיר?
בעוד שטקסי הזיכרון בישראל מתאפיינים בנבואות חורבן, באיומים ובהפחדות, גרמניה מצטיינת - עד כדי אובססיה - במפעל הנצחה ממושך, ובחרטה נטולת פוליטיקה
למרות שורת הגיוניים, הפיוס הפנים-פלסטיני עשוי להוביל לשני הישגים דווקא לישראל: ריסון הארגונים הסוררים ברצועת עזה והכרה בזכות הקיום של ישראל. ועדיין, הדרך לכך ארוכה
הילה קובו חושבת ש"ניצול שואה" הפך למטבע לשון יומ-יומי הנועד להעצמת הדרמה, והשגור בפינו גם כשאינו מדויק היסטורית. כך אנו מנצלים וחובטים בזיכרון הזוועות מ"הפלנטה האחרת". דעה
משרד החינוך השיק רפורמה בלימודי השואה שייחלו כבר בגיל הגן, ויימשכו עד לתיכון. אשרה ענבר, גננת מקצועית, תומכת ביוזמה ומסבירה שקיים צורך בתיווך האירוע הנורא
רצח החייל יפתח גריידי חידד את אחת הבעיות המרכזיות במלחמה באלימות של בליינים: כל עוד התגרה לא מתרחשת במועדון, לבעלי העסק זה לא ממש מזיז, אפילו שהחוק אומר אחרת
מדי שנה הולכים ניצולי השואה ומתמעטים, ורבים מאלו שעדיין חיים בינינו סובלים מעוני קשה ותחושת השפלה יומיומית. כל זאת לא מפריע לקברניטי המדינה לנצל את זכר השואה
הפרופ' לתקשורת באוניברסיטת אריאל מתבטא לעתים באופן שגורם לאי-נוחות גם לליברלים שבסטודנטים. בתגובה למאמר שתמך בו, סטודנט לשעבר מנסה לגונן על האוניברסיטה
כבאים שהוזעקו לחסל את האש במכולת אשפה בבית אל הותקפו על ידי קבוצה של נערים במוצאי הפסח. עדיין לא ברור מה חלקם של הכבאים עצמם בתגרה, אבל הנזק התדמיתי כבר נעשה
קשה לקבוע מי מסוכן ונואל יותר, השמיניסטים שכתבו את מכתב הסירוב, שזכה לליטוף מערוץ 10, או נערי תג מחיר הגזענים והנוראיים. שני הצדדים, משמאל ומימין, מסכנים אותנו ממש
השגריר שמעון שטיין קרא לממשלה להתעלות מעל האינטרס הפוליטי הצר ולדבוק בעמדה פרו-אמריקנית במשבר באוקראינה. יורי גנקין מסביר מדוע זו תהיה טעות שעליה ישלמו יהודי קייב
ציפי לבני הפכה משליחת השלום שהפשריה את הקיפאון המדיני לכלי המשחק בידיו של נתניהו שרוצה רק לקיים שיחות ללא מוצא. תלמיד תיכון מהצפון משיב לתלמיד אחר שתמך כאן בלבני
החגיגה של יוצאי מרוקו הפכה כבר מזמן להזדמנות עבור "חצרותיהם" להתחכך בשררה. אייל גפן טוען שלא במדינה הצפון-אפריקנית הומצאה השמחה וכי ההתנהלות של החוגגים מביכה
בניגוד לאתוס האקדמי של פתיחות מחשבתית וחופש ביטוי, אוניברסיטת אריאל מנסה לגרש משורותיה מרצה לתקשורת שמבטא עמדות ליברליות. והכל - בלחץ הימין וארגונים דתיים
בראיונות שנתן ערב החג בערוצי הטלווזיה נראה שהרמטכ"ל כועס במיוחד על היחס הציבורי למשרתי הקבע ותנאיהם. הכותבת, שחזרה לצבא ונאלצה לפרוש, מסבירה על מה גנץ התעצבן
העולם מאמץ חזית תקיפה נגד נשיא רוסיה פוטין, המנסה לנגוס בעוד ועוד נתחים מאוקראינה המתפוררת. אם כך, מדוע אנו מתעקשים לאחוז במקל הבוער בשני קצותיו?
ג'ון קרי הגיע לאזור עם הרבה מוטיבציה ומעט רעיונות חדשים שיכולים להביא להתקדמות היסטורית ביחסים בין ישראל והפלסטינים. יש נתיב אחד שהולך מהסוף להתחלה שעוד אפשר לנצל
בזמן שבישראל מציינים את חג הפסח, עשרות אלפי מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן עדיין חיים כאן בחירות מוגבלת - אם ברחובות ואם במתקן חולות. פליט מדרום סודאן בדור המדבר
יו"ר התנועה מאמינה שחייבים להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים, והיא נלחמת כרגע את קרב חייה למען מטרה זו. יונתן בירון, תלמיד כיתה י"ב, קורא ללבני לא להיכנע לקיצוניים
משרד הפנים מגדיר מי הוא יהודי הזכאי לעלות לארץ בגין חוק השבות על פי חוקי הרבנות הראשית המיושנת והגזענית. מנחם בן מתריע: אם נאבד את הרוב היהודי במדינה, זה רק בגללנו
ההתנחלות החמישית בעיר חברון הוקמה בשבוע שעבר, עם חזרת המתנחלים ל"בית המריבה", בדיוק 47 שנים לאחר הפעם הראשונה. לוחם ששירת בעיר מספר מה עובר על הפלסטינים בחג החירות
מאז שהיה אחד מאדריכלי הסכם אוסלו, לא פסק רון פונדק לפעול למען השלום בדרכו הבלתי מתפשרת. יעל פתיר, שעבדה תחתו במרכז פרס לשלום, נפרדת מהמורה הרוחני שלה
עם התרחבות השליטה בנו, הופכת פייסבוק למשעבדת החדשה של כולנו. ללא שירות לקוחות, ללא התחשבות במשתמשים בכל שינוי שמתבצע, הגיע הזמן שמארק צוקרברג יתעורר
עיתון אחד כותב ב"נתניהותית", אחר הכל רק לא נתניהו ואפילו העיתון לאנשים חושבים אג'נדה כלכלית שאיננה סוציאליסטית. אז איך עדיין נהוג לחשוב שכל התקשורת שמאלנית?
בעקבות המכתב ששיגר השר בנט לערביי ישראל בו טען כי תמיכה בשחרור אסירים ערבים-ישראלים תהפוך כל אחד מהם לחשוד בטרור, משיב לו ח"כ רע"מ-תע"ל: אנחנו לא קוץ בישבן
בניגוד לטענות של חבר תא חד"ש שפרסם כאן מאמר, אוניברסיטת ת"א לא פעלה באופן אנטי-דמוקרטי כשביטלה אירוע שבו אמור היה להופיע פעיל טרור. להיפך - היא ייצגה את דעת הרוב
כמו בתקיפת מח"ט אפרים, כמו בניסיון להשפיע על מינוי אלוף פיקוד המרכז, המתנחלים מנסים לעצב את המציאות לפי ראות עיניהם, ושום דבר לא יעצור אותם. יצהר היא רק עוד חוליה
מי שיכול ליירט פעולות "תג מחיר" הם דרגי הביניים בשטח. אלא שבמציאות שרובם חובשי כיפה, אין להם מוטיבציה לעשות כן. ואל תבלבלו את השכל עם הדימיון של ההתנחלויות לקיבוצים
כמדי שנה, בתקופת החגים פורחות העמותות שמחלקות מזון לאלו שידם לא משגת. אלא שגם בזירה זאת ניכר אי-השוויון כאשר ב"קמחא דפסחא" למשל, לא מכבדים רעבים לא יהודים
רבים התייחסו להתפרעויות השבוע ביצהר כאל אירוע טרור, מבלי לדעת כיצד מבדיל החוק בין טרור למה שנעשה באירועי "תג מחיר". אל תשכחו: דין פיגוע התאבדות אינו דין ניקוב צמיג
למרות שחשוב היה שדעתו תישמע, למרות שמחלקת הביטחון נערכה לאירוע ולמרות מה שמלמדים אותנו בכיתות, אוניברסיטת ת"א התקפלה בפני הימין, וסתמה למוחמד כנאענה את הפה
במאמר שפורסם במדור אתמול, קראה סופה לנדבר לציבור הישראלי להקל על תהליך הקליטה של העולים מאתיופיה. אלא שבמציאות בה 70% נולדו בארץ, מי בכלל צריך את משרד הקליטה?
כל עוד הציבור הישראלי לא ישנה את תפישותיו באשר לדמות "העני", ימשיכו באוצר להמטיר גזרות על המעמדות הנמוכים. העניים החדשים כבר לא לובשים סחבות ומקבצים נדבות
הפגיעה בחיילים על ידי מתנחלים מיצהר פוגעת בנכונות צעירים ישראלים להתגייס לקרבי ולהגן על אותם מתנחלים. מעין דגן, ששירת בשטחים, קורא למדינה לעשות סדר ב"מערב הפרוע"
אין הצדקה לניקוב גלגלי רכבו של מח"ט שומרון, אבל ניתן להבין ללבם של נוער הגבעות שהתנגד לפינוי הלילה ביצהר. פעיל הימים בן גביר סבור, שמקור הזעם באפליה של הרשויות
הילה קובו לא מפחדת להודות שהיא סחית וחושבת שהמנטרות שמעשני הקנאביס חרתו על דגלם בשביל להצדיק לגליזציה הם לא יותר מדמגוגיה. מתוך המהדורה
בימים אלו מקיים משרד הקליטה תהליך של היוועצות עם נציגי העולים מאתיופיה במטרה לשלבם בצורה טובה יותר בחברה הישראלית. שרת הקליטה מספרת על כך בטור מיוחד לוואלה! חדשות
אחרי רוז פוסטאנס, אלין לוי ויאנה יוסף, הגיעה נוף וזכתה בגמר מאסטר שף. יותר ויותר מיעוטים שמגיעים לראש הפריים-טיים, מצביעים עד כמה התרבות מקדימה את הפוליטיקה. וחבל
בשטחי הגדה המערבית נעצר כל פלסטיני שמהווה "סכנה לביטחון הציבור" בשיטה של מעצר מנהלי, פורעי "תג המחיר" בשטחי הקו הירוק מסתובבים חופשי. והריבון מגלגל עיניים
בפעם המי-יודע-כמה, הזמר המפורסם "חשף הכל" בכתבה בעיתון של המדינה, והאשים את האשכנזים ברדיפתו. ההתנצלות הרפה על מעשיו מוכיחה שאינו מבין את חומרתם
ישנה סברה מוטעית שבעקבות המחאה החברתית בשנת 2011, ירד קרנו של הסכסוך עם הפלסטינים בשיח הציבורי. האמת היא, שכבר לא מדברים על "שלום", כי גם כבר לא מלמדים עליו
במשך שנים "כולם ידעו" בירושלים שמתחם הולילנד הוקם בחטא. רק דרך שוחד ניתן להקים פרויקט אימתני כזה. דרור אטקס תוהה מדוע אין ביקורת על "האונס הארכיטקטוני" במזרח העיר
שר האוצר הקומוניקטיבי שלנו שמר על דממת אלחוט לאחר הרשעת חברו הטוב, ראש הממשלה לשעבר אולמרט בלקיחת שוחד. אפילו פוסט קטן בפייסבוק לא עלה. זו הפוליטיקה החדשה?