אין במה, אין מופע - ויש סיבה טובה לזה. ביום שאמור לסמל חירות, הלב רק מחפש חמצן
עצמאות בלי רעש היא לא תקלה - היא תזכורת. כשאין קונפטי בעיניים, רואים את מה שכואב בלב. ואולי דווקא השנה, בלי במה - נזכור בשביל מה בכלל הגענו עד כאן
עצמאות בלי רעש היא לא תקלה - היא תזכורת. כשאין קונפטי בעיניים, רואים את מה שכואב בלב. ואולי דווקא השנה, בלי במה - נזכור בשביל מה בכלל הגענו עד כאן
ימים אלה מלווים במסע רגשי עמוק של ימי זיכרון וחגים. מועצה אזורית אשכול נמצאת בלב ליבו של התהליך - סמל חי למשמעות הציונית בימינו. ב-7 באוקטובר נשמטה האדמה תחת רגלינו אך בחרנו לבנות את ביתנו מחדש, לעבד את האדמות ולקדש את ערך ערבות ההדדית
אין אדם שנחשב מקורב יותר לראש הממשלה נתניהו מהשר דרמר. הוא מתייחס אליו כמו הבן שהיה רוצה שיהיה לו, אומרים המקורבים. השניים מדברים באנגלית ונתניהו מסתייע בו בכל מה שקשור לקשרים עם ארצות הברית. לכן, אמירתו של השר היא לא מקרית - הוא כנראה שמע אותה בבית
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, כמדי שנה ישנם חללים שאין מי שינציח ואל לנו לשכוח אותם. אין אחיות שיזכירו סיפורים ישנים ואין חברים שירימו כוס לזכרו, אבל אנחנו נהיה כאן לזכרו. אם אין מי שיקרא בשמו - ליבנו יקרא במקומו
סתיו לוי, אחיו של נאור שנרצח במסיבה ברעים ב-7 באוקטובר, כתב לו מילות געגוע לקראת יום הזיכרון. "אחי הקטן היה כמו אור קטן ששרף את הלב. במובן הכי טוב שיש. היום, כשאני מדבר עליו, אני מבקש שתסתכלו עליו כאילו הוא האח הקטן שלכם", כתב
התנחלויות, רישיונות שרירותיים, מחסומים, השפלה ופחד מאלימות ישראלית הם חלק מחיי היום יום של הפלסטינים. דלק על מדורת השנאה, ומניעים את הטרור. ולסגת מעזה ולאפשר לה להשתקם כדי לשחרר חטופים ולתת לחברה הישראלית להשתקם? לא. זה מאיים על קיומנו
ההליך בבג"ץ מוביל לאירועים חסרי תקדים, כמו התצהירים הסותרים שהגישו ראש השב"כ ורה"מ, שהאשימו האחד את השני בשקרים ובחצי אמיתות. לתצהירים מתווספים מאפיינים חריגים נוספים, שמעניקים לדיון ממדים היסטוריים של ממש ומעל הכל, טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה העקובה מדם
אבי גיל המזכיר הצבאי של נתניהו שסיים את תפקידו לפני כמה חודשים, אמור לדעת הכל. תזמנו אותו לעדות. האם העביר ראש שב"כ לנתניהו התרעה טלפונית חריגה ערב ההצבעה על עילת הסבירות? התרעה למלחמה? איך הגיב נתניהו? יש לכם עד מומחה - תזמינו אותו לעדות
דווקא ביום שמצדיע לגבורה עילאית, בחרו שרי הממשלה לנהוג כפחדנים, כפי שמוכיח השיבוץ השערורייתי שלהם לטקסים בבתי העלמין. האם אין זה אלא סימן להתנהגותם גם בימים כתיקונם? כורסאות עור הצבי ישראל, על במותיכם חלל
רה"מ בנימין נתניהו ורונן בר הגישו שני תצהירים, עם שתי גרסאות שונות לסיבת הדחתו של בר מראשות השירות. לשופטי בג"ץ יהיה קשה להכריע בין הגרסאות. מה צפוי לקרות הלאה? וואלה עושה סדר
ברקע שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, הפיצוץ שאירע בנמל שהיד רג'אי יכול דווקא להשפיע לטובה על הסכם חדש שמתגבש בין המעצמות. מצבה של הכלכלה האיראנית קשה והרחוב זועם על המשטר. איך כדאי לישראל יכולה לנצל את ההזדמנות שנוצרה, ואיך קשורה לבנון לאירוע?
"הותר לפרסום" חזר לחיינו ומניין החללים בעזה שב לעלות. רק שלמלחמה הפעם אין קשר להכרעת חמאס או להשבת חטופים, יש לה רק מטרה אחת: לשנות את דעת הקהל, שתומך בהפסקתה בהסכם
הוא היה כלי קודש, מנסה לתקן עולמות שבורים. בחר באחריות ולא בכוח, בחמלה ולא ביוקרה, ובפתיחת לב ולא בהתנשאות. כישראלי, בן לדת אברהם ומשה, אני חש בושה על חרפת מנהיגינו שלא באו ללוות את האדם הגדול הזה בדרכו האחרונה, את האיש שהושיט יד חמה לעם היהודי ולישראל
מול ההפחדות והאיומים, נציב שב"ס, קובי יעקובי, והשר בן גביר הוכיחו שאפשר אחרת. נגמרו הקנטינות, ארוחות שחיתות, התפילות ההמוניות והטלוויזיות. עבר מול הווה - רשמים מסיורים ארוכים בשלושה בתי כלא ביטחוניים
ההסכם שהציע חמאס, ושבמסגרתו הוא מוותר על השלטון בעזה ומחזיר את כל החטופים, הוא המדיניות החזקה, ההגיונית והאסטרטגית ביותר. המלחמה לא מקדמת שום אינטרס לאומי, אבל נתניהו, שקשר את גורלו עם גורמים קיצוניים וגזענים, מחזיק את ישראל והמזה"ת כולו כבני ערובה
ראש הממשלה עשה כמעט הכל כדי לא להגיש תצהיר לבג"ץ, אבל ייתכן שלא תהיה לו ברירה. בניגוד לקרב התקשורתי שלו מול ראש השב"כ, שם הוא נהנה מיתרון ברור, בקרב העובדתי ידו על התחתונה
קרתה כאן, בלשון השחמט, הצרחה: האב הקשיש, המכובד למראית עין, בעל השפה המאופקת לכאורה, התחלף עם הבן המופרע, הצווחן, הגס והמופקר. הכלב הפך לזנב, שהפך לפשפש המקנן בו
בזמן שהגרמנים עשו את ההכנות האחרונות לשלוח את יהודי גטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה שני ארגונים מרכזיים שפעלו בגטו - סירבו להתאחד גם כשהמוות הלם בדלת. האידיאולוגיה והאגו הפוליטי היו חשובים יותר מהישרדות. 82 שנים אחרי, המסקנה עגומה: לא למדנו כלום מאז
סמוטריץ הכניס את נתניהו לטראומה, ומאז הוא מצליח לשלוט בו - עם אפס כוח פוליטי • אבל כדי להעצים את כוחו ולהתרומם מעל אחוז החסימה, יו"ר הציונות הדתית משתמש פעם אחר פעם בטריק ישן, שלא מצליח להניב הישג
ילדים שגדלים בעולם שבו הכל מהיר, קל לעיכול, קצר ושטוח: עידן של טיקטוק, נטפליקס, גיימינג ורילס. איך אפשר להסביר להם את הבלתי נתפס? איך מעבירים להם לא רק את זוועות השואה, אלא גם את המשמעות, כך שזה יישאר בלב ולא רק בראש? מנכ"ל הסוכנות היהודית בטור מיוחד
השואה לימדה אותנו מה קורה כשהעולם שותק; השבעה באוקטובר לימד אותנו מה קורה כשאנחנו שוכחים להקשיב לעצמנו - ומכאן, נולדת תקווה שלא מוכנה לגסוס
סמוטריץ' בעד גיוס, קיש קשוב לחטופים - שני נושאים חדשותיים שאין ביניהם חוץ מהעמדת הפנים. לפניכם תמצית הגועל שבמערכת הפוליטית, כפי שהדגימו לנו מי שיגידו כל דבר, העיקר לשרוד פוליטית
נפילת משטר אסד והשתלטות החזיתות האסלאמיות בהנהגת אלג'ולאני על סוריה בסיוע טורקיה, מסמנת נקודת מפנה במערך הכוחות וההשפעה האזוריים. אי היציבות מזמינה בהכרח את העמקת ההתערבות של השחקנים האזוריים, כשטורקיה וישראל ממלאות את התפקיד המשמעותי והמשפיע ביותר
59 חטופים, מאות חללים ומלחמה אחת שכבר מזמן לא נמצאת בקונצנזוס - כל אלה לא יפריעו לראש הממשלה לדרוס דווקא את הימים הממלכתיים ביותר והמקודשים ביותר. עם 36 משיאי משואות וחשש כבד שהמטרה המרכזית תהיה האדרת נתניהו ורעייתו, הטקסים השנה יעוררו בעיקר תחושת בושה
האפיפיור שהלך לעולמו העדיף את הצניעות על הפאר, ואת החיוך על האיומים באש הגיהינום הנצחית. אם מטרתו היתה להציג את הכנסייה ככוח מיטיב וחיובי, הוא הצליח מעל ומעבר; אבל כשבוחנים את פועלו מעבר לקסם האישי ולאהבה שעורר בתקשורת, לא מוצאים מהפכה של ממש
ראש השב"כ לשעבר מאשים את ראש הממשלה ולשכתו בניסיון להשפיע פוליטית על השירות החשאי. מה הסיכוי שהדברים יובילו לחקירה פלילית? ומהם הצעדים המשפטיים האפשריים של נתניהו? וואלה עושה סדר
ביום השואה הקרוב, כשאלפים יצעדו באושוויץ-בירקנאו במסגרת מצעד החיים, אל לנו לראות בכך עוד טקס זיכרון שגרתי. מדובר בקריאה מוסרית מהדהדת. עלינו לבחור שוב: נישאר אדישים ונרדם מול הזוועות, או נצעד יחד - בגאווה, בכאב ובאחריות
ד"ר עומר דוסטרי התראיין לתכנית פגוש את העיתונות בחדשות 12, וטען כי לאחר שנכשל בסיווג הביטחוני, פלדשטיין תדרך עיתונאים על דעת עצמו. אולם נראה כי הריאיון דווקא עשה את ההיפך, ובכלל עזר לפלדשטיין
עם צאת החג, חיכה עם ישראל לבשורה, להבטחה, למשהו שייתן לנו תקווה. במקום זה קיבלנו מופע ילדותי של ראש ממשלה שנוהג כקפטן קבוצת כדורגל שהפסידה
בניגוד לחוזי המדינה ומקימיה, נתניהו הגדיר דרך בנו את הציונות מחדש: "הוא דואג לעתיד המדינה". תפקידה של הציונות בישראל תם ונשלם, יאיר נתניהו הוא ראש אגודות חובבי ציון שבתפוצות, ממשיך דרכם האינטלקטואלי והמרשים של משה לייב לילינבלום ויהודה לייב פינסקר
העיתונות חסרת האחריות, שנתנה יד לקמפיינים שניסו לפרק את צה"ל ערב המלחמה, עושה זאת פעם נוספת. העצומות הגוררות שוב את צה"ל אל הקלחת הפוליטית, לא היו מתרוממות בלי שירותי החינם שמציעים אמצעי התקשורת לכל מי שמוכן לדבר נגד הממשלה והעומד בראשה
בעוד שהממשלה מתהלכת על החבל הדק של צו בג"ץ, זרועות הרעל והתעמולה שלה מפגיזות בפרשות, עלילות, הקלטות, הדלפות, וחרמות, מכווני מטרה אחת: למרר את חייו של ראש שב"כ ולגרום לו לעזוב. העיכובים רק מתדלקים את נתניהו להגביר את קמפיין הדיפ-סטייט המדומיין עוד יותר
מה שמכונת הרעל עושה מאז ה-7 באוקטובר, היא עושה עם מטרה פשוטה: לגונן על מי שבאמת אחראי. על מי שרוחו המרחפת היא שבראה את קונספייצת "הכלת חמאס". בתחום הפלילים, מה שקורה כאן מוגדר כ"חיסול חשבונות בעולם התחתון". בתחום הלאומי, זהו פשוט אסון
טראמפ רוצה לשמר את הדימוי האישי שלו כנשיא של שלום ועסקאות, ולא של מלחמות, גם מול מדינה שמאיימת בפצצת אטום. בין אזהרות מפני פעולה צבאית, ללחץ על מדינת ישראל לשמור על איפוק, הוא דוחק באיראנים להגיע למו"מ שייתפס כהישג אישי שלו, וידחק את איראן לפינה
הסכם הגרעין נראה קרוב מאי פעם. עכשיו יותר מתמיד, מדינת ישראל, שידיה כבולות בנושא פעילות באיראן עד תום ההליך, צריכה לשמור על תיאום הדוק עם טראמפ כדי להגיע למטרה המשותפת: למנוע מאיראן יכולת גרעינית. זו העת להניח כל מחלוקת ופלגנות בתוכנו מחוץ לגדר הצבאית
פרשת איש השב"כ והמסמכים מדגימה את מורכבות עולם ההדלפות: הן נשמת אפה של העיתונות, ומצד שני, ארגון ביון רציני חייב לחקור דלף מידע מתוכו. אבל כל זה לא מעניין את מי שמצאו כעת תירוץ להמציא כזבים חדשים נגד ראש השב"כ. זו הדרך להפריך את טענותיהם, שקר אחר שקר
מאז מעצר המדליף מהשב"כ, נתניהו מוביל מסע הסתה חריף נגד ראש הארגון, בניסיון לערער את החקירה שמטלטלת את לשכתו. קטארגייט כבר אינה רק פרשה - היא המנוע שמאחורי ההסתערות הפוליטית המסוכנת ביותר שידעה מערכת הביטחון
הפרסום בניו יורק טיימס בדבר תקיפת אתרי הגרעין של איראן מעיד עד כמה ישראל "חדורת מוטיבציה". אך הפרסום גם חושף את העובדה שישראל תתקשה לפעול לבדה וכי היא חייבת את התמיכה האמריקנית
בשבוע של חדשות עגומות בלטה לטובה כלבה אחת, שאחרי תלאות של שנה וחצי בעזה, שבה מאושרת לזרועות בעליה הנרגשים. כשנזכרים שהשבוע הזה התחיל בכלל עם לינץ' בכלב בפתח תקווה, עולים דווקא הרהורים על אנושיות
שינוי המשטר בסוריה מחליש את הציר האיראני ובכך מספק לישראל הזדמנויות והתלכדות אינטרסים. עם זאת, התבטאויות של בכירים בישראל גורמים לניכור של הרוב הסוני ולתחושה הולכת וגוברת של חיים תחת כיבוש. האם האופן הבוטה שבו מדברים בישראל יצית חזית קרב חדשה בעתיד?
הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפקד חיל האוויר, הוכיחו השבוע שאפשר להיות מי שכבר ראו הכל במדים ועדיין טירונים מוחלטים בכל מה שקשור לביצה הפוליטית, שמבעבעת מעל ראשיהם
כל מי שצוהל על עוד חקירה נגד ממשלת האימים - שילך לשתות מים. רונן בר שימח שני אנשים הבוקר - בן גביר, שהבין מייד את התקלה והתחיל לרקוד סמבה לצלילי היריות ברגל של שנואי נפשו בשב"כ ובמח"ש ונתניהו שיגיד דיפ סטייט ויצדק. ככה לא מתנהל ארגון במדינה מערבית מתוקנת
אתה רוצה לנצח או שאתה רוצה להנות? זו השאלה שצריך לשאול את המפגינים שפיזרו פיתות ליד ביתה של השרה עידית סילמן. מעשים כאלה מאפשרים לאחד את המחנה הנגדי בשנאה בריאה, ופוגעים ברגשותיהם של אנשים שחולקים את המטרה שלכם. אתם יודעים מה אתם רוצים - תתאפקו, ותנצחו
מה האמירה של יאיר נתניהו לנשיא צרפת אומרת עליו, הוא אולי עיסוק לפסיכולוגים. מה שמדאיג יותר הוא מה שהיא אומרת עלינו: באילו מדינות מתייחסים למוצא פיהם של קרובים-מקורבים?
ארגון הטרור שולט בצפון תימן ומבסס את מעמדו כבר למעלה משני עשורים ופועל בהכוונה של המומחים מספר 1 - איראן. ארה"ב פועלת ומשקיעה מאמצים רבים כבר חודשיים על מנת להחליש אותם. אך האם זה מספיק כדי להביס את הארגון או שמא נדרשות פעולות ארוכות ורחבות יותר?
"קומץ של עשבים שוטים, פנסיונרים"- קרא רה"מ לכותבי המכתבים ועורר זעם. ניראה כי ניגונו של נתניהו לא מתכתב עם ניגון העם - הדורש להפסיק את המלחמה תמורת החזרה מיידית של כל חטופינו. | דרכו של נתניהו לצלילי שירתו של רבי נחמן
מחקר חדש של תנועת רגבים מפרק לחתיכות את הנתונים שמציגים האו"ם וארגוני שמאל לגבי "אלימות המתנחלים" ומציג תמונה של קמפיין שכולו עלילת דם חסרת אחיזה במציאות. נתוני המשטרה מהעשור האחרון, שנחשפים במחקר, מפוצצים גם הטענה לתת אכיפה באיו"ש
המומחיות של ראש הממשלה: התחזות כמי שמנסה בכל כוחו למקסם את ה"רווח" בחטופים משוחררים. מכתב הטייסים ומכתבי התמיכה הנלווים בחתימת עשרות אלפי מילואימניקים ואזרחים טובים, מערערים את ההפרדה הרטורית הנוראה בה הוא עושה שימוש בכל הזדמנות - בין החטופים לסיום המלחמה
בימי אבותינו החלטות כמו אלו שמתקבלות בממשלה פה אחד - למשל לפטר את ראש שב"כ ולהדיח את היועצת המשפטית לממשלה - היו נפסלות. זאת, כי עוד מימי התנ"ך ברור שעמדה החורצת גורל אנשים ומאומצת פה אחד בקבוצה גדולה, אינה שקולה ולכן איננה ראויה
סיפור ההגדה הוא של מאבק עמוק בין תפיסות עולם: בין כוחניות דורסנית לחירות ולכבוד האדם. המסר של עשרת הדיברות מהדהד גם היום, מול מנהיגים המבקשים לשלוט באמצעות שקר ודיכוי. החובה שלנו כבני חורין היא להתנגד לעריצות, לסרב לציות עיוור ולחתור תמיד לאמת ולצדק