ערפל הקרב וערפל הפרשנות: איך התקשורת שוב פספסה את המציאות
במערכה ההיסטורית מול איראן, כשארה"ב מצטרפת לראשונה למאבק, נחשפה שוב חולשתה של מקהלת הפרשנים. זהו רגע שמחייב את התקשורת לחשבון נפש ולהחזרת הענווה והיושרה המקצועית, כדי לשקם את אמון הציבור
ארכיון דעות ופרשנויות - יוני 2025
בין כנס שלום בפריז למלחמה באיראן, נדרשת טיסת חילוץ מדינית
בזמן שהשמיים נסגרים והקרבות מתעצמים, פסגת השלום בפריז מזכירה לנו שהכוח הצבאי לבדו אינו מספיק. רק חזון מדיני ובריתות אזוריות יובילו לביטחון ויציבות אמיתיים
אחרי הפצצה: הדרך לאחדות העם ולשיקום פנימי
לאחר התקיפה ההיסטורית על מתקני הגרעין של איראן, זוהי קריאה לחיזוק החברה הישראלית, הגברת הדמוקרטיה ותיקון מערכת המשפט, לצד החזרת החטופים ובניית עתיד משותף של כבוד ושיח מאחד
חובה להפיל את שלטון האייתוללות, אחרת המצב בעולם יחמיר
המשטר האיראני הנוכחי הוא אריה פצוע שלא יוכל לספוג את העלבון ויחפש אלף נקמות. ללא חיסול משטר הטרור הזה, העולם ימשיך להידרדר לעבר כאוס. רק הפלתו תביא שלום וביטחון לישראל ולעולם
לדבר ערבית באמת: חזון למסלול ישראלי חדש
שפה היא לא רק כלי תקשורת אלא גם מפתח להבנת עומק תרבותי, אמוני וזהותי. ישראל נדרשת לאמץ סדר יום מזרחי-מסורתי, כזה המחבר אותה לאזור ולמורשתו, ובכך מאפשר לה לפעול מתוך עוצמה מקומית ובשורה מוסרית לאזור כולו
"הפטיש של חצות", והשעון מתקתק: ההימור הגורלי של נתניהו - יישאר סינדרלה ולא יחזור להיות לכלוכית?
נתניהו מגשים כעת את כל מה שחלם עליו והחזיר את הילת המנהיגות והדימוי של "מר ביטחון" שהתערער מאז 7 באוקטובר • אלא ששום דבר טוב לא מאיים עליו אחרי שאבק המלחמה ייעלם, והסוגיות הפוליטיות שמכתימות מורשת יחזרו • שאלת השאלות: האם נתניהו יידע למנף את המצב הנוכחי
פינוי חירום בתוכנית תגלית: הקיץ שבו המשתתפים מצאו בית בישראל
בתוך מציאות מתוחה וירי בלתי פוסק, מאות צעירים יהודים גילו עד כמה עמוק הקשר שלהם לישראל -וסירבו לוותר עליו גם בשעת משבר
מעבר להישגים בשמי איראן: העת להכרעות בזירה הפנימית
הפעלת כוח מרחוק הוכיחה את עצמה, אך שמירה על זהותה היהודית והדמוקרטית של ישראל מחייבת עיסוק עמוק ומפוכח בסוגיית השטחים וביחס לתושביהם, בטרם יהפכו חלופות מסוכנות לבלתי נמנעות
שלום באספמיה: הימין בישראל נדבק מהשמאל בחזון אחרית הימים
רגע של חישוב מסלול מחדש על ידי כל המעורבים במלחמה באיראן, הוא הזדמנות טובה לבדוק כיצד הפך חלום השלום הלא מציאותי של השמאל, לפנטזיה ימנית מציאותית עוד פחות
לאיראן יש 3 אפשרויות פעולה גרועות, אבל עם מהלך מסוכן אחד היא יכולה להפתיע
אני מודה שחשבתי שארצות הברית לא תתקוף, לפחות לא בזמן הקרוב. טעיתי. בשעת כתיבת מילים אלה, הכדור עובר למגרש האיראני. לכאורה, יש להם שלוש אפשרויות רעות, וטוב שכך - אבל עדיין מקנן חשש קטן שישנה גם אפשרות רביעית
החמקניים המריאו, טילי הטומהוק נורו, ופרויקט הגרעין האיראני ספג נזק חסר תקדים
03:04 לפנות בוקר: מפציצי B-2 של טראמפ תוקפים, ציר הרשע קורס, ותוכנית הגרעין האיראנית מושמדת - למען נכדיו היהודים | טור של צביקה קליין, עורך ה-JERUSALEM POST
הרתעה גרעינית כחרב פיפיות: מי יבטיח לנו שממשלות לא יפלו לידי מטורפים דתיים?
המחשבה על מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית נשמעת אוטופית, אבל האם היא נאיבית יותר מהאמונה שההרתעה תמיד תעבוד? האם כוח שנועד להגן על המחזיק בו לא עלול להפוך לאיום על עצם הלגיטימיות שלו? לא עדיף להתנהל בשקיפות וללכת לדה מיליטריזציה, כמו גרמניה ויפן בשעתן?
הפחד ושברו
עוז הרוח שאנו מראים לעולם בימים אלה הוא שיעור מביך עבור מנהיגים במערב, שדואגים מתגובת המוסלמים במקומותיהם וחוששים להיות מעורבים בעימות צבאי כלשהו
בלי גרעין של אמת: מי ממשיך להאמין לעיתונאים?
הם הסבירו לנו שהדיבורים על תקיפה באיראן הם ספין שנועד לסייע לנתניהו להצלת הקואליציה שלו ועצירת משפטו, לעגו לו כשנאם נגד תוכנית הגרעין והמציאו סיפורים ש"איבד" גם את ראשי מערכת הביטחון וגם את התמיכה של טראמפ. איזו סיבה יש להקשיב על המציאות מעיתונאים כאלו?
מוקדם מדי לחגיגות: נתניהו רק מתקן את האסון שיצר
מבצע "עם כלביא" לא נולד מאומץ אלא מכורח. האיש שבישל את הפצצה האיראנית מנסה כעת למתג את עצמו כמציל האומה - תוך כדי שהוא ממשיך לפרק כל מה שבנה את חוסנה של ישראל מבפנים. וגם: איך קרה ששרה מודרה מסוד התקיפה?
האם הגיעה העת לעכב את משפט נתניהו בשל המלחמה?
האם תנאי החירום מצדיקים דחייה זמנית של ההליך הפלילי? השאלה טומנת בחובה איזון בין אחריות לאומית בעת מלחמה לבין השמירה על עקרונות היסוד של שלטון החוק. נימוקים מהותיים וכבדי משקל בעד ונגד מפי שופט מחוזי בדימוס
המשטר העירום בטהראן: הלקח שישראל מלמדת את העולם הדמוקרטי
במפגש הישיר עם איראן, ישראל חשפה את חולשתו של משטר האייתוללות והוכיחה כיצד דמוקרטיה יכולה להוביל בעוצמה ובתחכום. הסיפור הזה הוא לא רק על ביטחון אזורי, אלא על שבירת פרדיגמות גלובליות מול איומים דיקטטוריים
מדינה מפוצלת: "סינדרום נתניהו" לא עוזב אותנו אפילו בשיא המלחמה
במחנה המתנגדים טוענים שהמתקפה באיראן נועדה להרחיק את חקירת קטארגייט, בעוד שבמחנה המתלהבים מפרסמים כבר שטרות של 5,000 שקל עם דיוקן בני הזוג נתניהו. בתווך עומדים רוב הישראלים ששואלים אם אפשר להיות אחראי באותה המידה גם למחדל וגם להצלחה
נתניהו חולם כל חייו להיות צ'רצ'יל. עכשיו הוא מרגיש שהחזון מתגשם
ראש הממשלה רואה בעצמו במשך שנים את יורשו הרוחני של המנהיג הבריטי האגדי, מיתג את עצמו כ"מר ביטחון", ואז הגיע 7 באוקטובר. ההצלחה הצבאית באיראן היא שיאו של חזון בן עשרות שנים - אך האם גם הוא ייפול במבחן הקלפי כמו צ'רצ'יל?
הניצחון באיראן, הכישלון בעזה: הסיפור שישראל לא העזה לספר
בזמן שישראל הצליחה לספר לעולם סיפור ברור וממוקד על האיום האיראני, היא כשלה לבנות נרטיב עקבי ומוסרי בעזה, מה שהוביל לפגיעה בלגיטימציה הבינלאומית. זהו שיעור במנהיגות ובאומץ לספר את האמת, גם כשהיא קשה
היום שאחרי איראן: חלון ההזדמנויות לבניית מזרח תיכון חדש
הצלחת המהלך הצבאי מול איראן פתחה אפשרות היסטורית לעיצוב אזורי חדש. על ישראל להוביל חזון מדיני אמיץ, לגבש ברית ביטחון אזורית ולשלב הסדרה בזירה הפלסטינית - כדי להבטיח יציבות, ביטחון ושגשוג במזרח התיכון של 2025
הסולם שיאפשר לאיראן לרדת מעץ הגרעין
הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות את המוטיבציות בטהראן
למה חסים על חייו של האייתוללה?
מדיניות הסלחנות כלפי ראשי משטר הטרור היא שכפול של כישלונות העבר. חיסול הרצון לפצצת אטום ייתכן רק אם האייתולות יבינו: על שאיפה לפצצה משלמים בחיים
המיגוניות בדרך - אבל לא לערבים
המדינה מציבה מיגוניות בגוש דן ובאזורים יהודיים נוספים - אך יישובים ערביים ושכונות ערביות ממשיכים להישאר מחוץ למעגל ההגנה, גם לנוכח ההסלמה הביטחונית והסכנות הברורות לחיי התושבים
שנינו ביחד - כי כל אחד לחוד? המילואים כממלאי מצברים רגשיים
מילואים ארוכים הם לפעמים מתנה לזוגיות. שירות המילואים הארוך בשל המלחמה פוגע בזוגות רבים. במקרים לא מעטים הפרידה המאולצת מהדקת את הזוגיות. הצורך ב"יחד" טבוע באנשים מאז הפסוק המקראי "לא טוב היות האדם לבדו" אבל לצידו קיימת גם כמיהה חיובית להפסקות זמניות
ובשושן הבירה הרגו היהודים: אני נגד המלחמה המיותרת עם איראן, ולא נותן לה אפילו עוד דקה
זו מלחמה מיותרת וצינית, שנולדה מתוך יוהרה ומהווה סכנה לחברה הישראלית יותר משהיא משרתת את ביטחונה. הגיע הזמן לניקוי מרעלים ולא להיגרר למעגל נוסף של הרס
קח את כל הקרדיטים, דונלד, העיקר שתצטרף בסוף
מה שצה"ל והמוסד משיגים במלחמה מול איראן הוא בלתי נתפס, ונשיא ארה"ב כבר לוקח קרדיט מלא על מה שנעשה. עכשיו צריך להשלים את הניצחון. בישראל מבינים את זה, היחידה שצריך לדחוק בה היא ארה"ב שיכולה וצריכה להנחית על איראן את מכת החסד
מדברים על מיליון ואחד דברים - ולא על האסטרטג הגרוע ביותר בתולדות ישראל
בלי סיוע מהעולם המערבי והערבי, אין לישראל סיכוי להשמיד את פרויקט הגרעין. ההישגים הצבאיים המדהימים באיראן לא יהיו שווים דבר בלי הישג מדיני, אבל מי שאמור להביא את ההישג הזה מתנגד לו, כי הוא מאיים על שרידות ממשלתו
פערי המיגון בישראל: בין ממ"דים למקלטים ריקים, ומי נשאר מאחור?
ואז כל החלונות בבית התנפצו: כך כמעט נשארתי מחוץ לממ"ד
זה הסיפור על הדלת שהפרידה ביני, שמספר לכם על חוויותיי מהבוקר, לבין מי שהיה עלול להיות מוטל עכשיו בתוך שלולית של דם. אתם לא מאלה שנכנסים לממ"ד? עשו טובה ולפחות קראו עדות של מי שהיה סרבן מיגון לפני שתישארו בסלון
מהי הדרך הטובה ביותר לאתר דיירים הנמצאים במבנים שנפגעו מירי טילים?
נפילת הטיל בבת ים חשפה את הצורך הקריטי במודיעין אוכלוסייה עדכני ונגיש בזמן אמת. ניהול רשימות דיירים יומיות בידי ועדי בתים הוא צעד פשוט שיעול לצמצם זמן חילוץ ולהציל חיים במציאות של איום טילים. כך נוכל לסייע לכוחות ההצלה לפעול מהר ולמנוע אובדן מיותר
המלחמה היא קזינו וכולנו ז'יטונים: ההימור הגדול של נתניהו
אפשר שלא הייתה לו ברירה אחרת, אבל ראש הממשלה לקח את ההימור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז הכריע דוד בן גוריון בעד הקמתה. כדור הרולטה מקפץ בין בת ים לטהרן, כשבוושינגטון עוקבים בעניין
הסכנה האמיתית: להיכנס למלחמת התשה עם איראן
ישראל נמצאת בנקודת שיא אופרטיבית במערכה באיראן, אך ניצבת מול איום של הידרדרות למלחמת התשה ממושכת שתפגע בהישגיה. ללא הכרעה מדינית ברורה ושיתוף פעולה בינלאומי, עלולה ישראל לאבד את יתרונה ולהיגרר למערכה מתמשכת שתכביד על המשק והחברה
מה מטריד את העולם במתקפה הישראלית על מתקני הגרעין באיראן?
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בוחנת מקרוב את רמות הקרינה באיראן, אחרי שאתר ההעשרה בנתנאז נפגע קשות. ד"ר אייל פינקו, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, מסביר מה ההבדל בין מתקן העשרה לכור גרעיני, ומה הסכנה בתקיפה של הכור בבושהר
כך לא נראית מלחמה. כך נראית השפלה
אנחנו כל כך רגילים לשלוף מהמותן ולאלתר, עד שאנחנו שוכחים שכשאנחנו רוצים אנחנו לא יודעים רק ליזום ולנצח - אלא גם להכניס את הסכין - ולסובב. ב-7 באוקטובר גילינו מה קורה כשאנחנו לא מוכנים, ב-13 ביוני הוכחנו שאולי, אכן "לעולם לא עוד"
טראמפ בחר את לוס אנג'לס כסמל, ושלח מסר לערים ליברליות אחרות
הנשיא השתמש ברטוריקה קיצונית להסביר את הפקעת כוחות מהמשמר הלאומי של קליפורניה ושיגור החיילים לרחובות, כדי להוכיל לבוחריו שהוא ממש את אחת הבטחות הבחירות המרכזיות שלו - מאבק בהגירה. מנגד, המושל הדמוקרטי בונה את עצמו כמועמד אפשרי לבחירות הבאות
התקיפה הגיעה ברגע האחרון: איראן ביצעה את "הפריצה לגרעין"
כולנו נזכור, עד יומנו האחרון, איפה היינו בלילה שבין חמישי ליום שישי ה-13 ביוני, שנת 2025. מה תהיה התוצאה והאם אפשר יהיה להסיר מסדר היום את הסכנה האיראנית? לכל השאלות הללו, יהיו תשובות בקרוב. מה שבטוח הוא, שהשמש תזרח גם מחר בבוקר ותמצא כאן את מדינת ישראל
תקיפה באיראן: הרחוב שלי התמלא באנשים מודאגים אך מחייכים
חגיגות הגאווה לא יתקיימו, אבל המצעד האנושי שמילא את הרחוב בשעה מאוד לא שגרתית, הפתיע לטובה: הנה שוב הצליחו אויבינו במשימה שבה נכשלים מנהיגינו - לאחד את עם ישראל
די לסלחנות כלפי אייל גולן: אחריות ציבורית וחברתית מתחילה מבלומפילד
רגע לפני שגולן עולה על הבמה מול אלפי מעריצים, חשוב להזכיר: תמיכה באדם שניצל את מעמדו וכוחו כדי לפגוע בנערות היא לא עניין של טעם אישי - אלא שותפות לתרבות שמוחקת את קולן של נפגעות ומגבה את הפוגעים
מתווה חוק הגיוס החדש: כניעה פוליטית במסווה של רפורמה
בעוד אלפי חיילים משרתים בכל גזרות הלחימה, המדינה מקדמת מתווה גיוס שמנוגד לאזהרת הרמטכ"ל - תוך השבת תקציבי הישיבות, סנקציות ריקות מתוכן והחמצת הזדמנות אמיתית לשוויון בנטל
השפלה לאומית או מלחמה: כמו יפן של 1941, איראן לא תרכין ראש
כמו יפן שדחתה את דרישות ארה"ב ערב פרל הרבור, כך גם איראן רואה בהפסקת העשרת האורניום על אדמתה קו אדום. על רקע השמועות אודות תקיפה ישראלית קרובה נגד איראן בתמיכת ארה"ב, צריך להבין שעבור המשטר בטהראן עדיפה מלחמה על פני ויתור סמלי - גם במחיר הרס טוטאלי
ימין ציוני, על מי הכעס? על בג"ץ שביטל חוקי השתמטות או על הקואליציה שמחדשת אותם?
במהלך החודשים האחרונים נשמעו יותר ויותר קולות בימין נגד ההשתמטות החרדית, אבל הדיונים הסוערים בוועדת חוץ וביטחון לא היו באים לעולם ללא בג"ץ והיועצת. התוצאה שוב קשה ומפלה, ושוב הזירה היחידה שבה אפשר יהיה להילחם בה היא בג"ץ
שום דבר לא סיכן את ממשלת נתניהו כמו משבר חוק ההשתמטות, גם לא טבח 7 באוקטובר
בלילה שבין רביעי לחמישי, קשיש בן 95 פסק: להצביע נגד פיזור הכנסת - ונתניהו נשם לרווחה. ההחלטה של הרב לנדו, היתה שיאו של משבר פוליטי שנמשך שבועות, הבעייתי ביותר מאז הקמת הממשלה. ומה יהיה עם חוק הגיוס? מה יהיה עם הלוחמים ותומכי הלחימה שצה"ל צריך? אלוהים גדול
בלוף ההשתמטות לא יעבור את בג"ץ - החרדים ונתניהו גנבו זמן
הדיווחים לתקשורת על המתווה לחוק הגיוס מעלים שמדובר בהצעה שלא תשרוד את בג"ץ. הממשלה צפויה להיתקל בשני מכשולים משמעותיים: הצגת תוכנית הגברת האכיפה של צה"ל כלפי משתמטים ומענה לצו על תנאי של בג"ץ שמעוניין לקבל תשובה ברורה לאי אכיפת הסנקציות ושליחת הצווים
הילדה נשארת בלי כיתה - והמערכת אשמה
מעל 60 ילדים בבית ספרה של בתי עלמא מחכים לכיתה שלא תיפתח - לא בגלל חוסר מקום, אלא בגלל החלטה ריכוזית של משרד החינוך. במקום ריכוזיות מכבידה, יש להעניק לרשויות המקומיות סמכויות לפעול בהתאם לצרכים בשטח. למען שירות ציבורי יעיל, מותאם ודמוקרטי יותר
הפוליו לא נעלם - הוא מחכה להזדמנות לחזור
הדחת הוועדה המייעצת ל־CDC על ידי רוברט קנדי ג'וניור אינה חיזוק לאמון הציבור, אלא סימפטום לפופוליזם מסוכן שמחליף מומחיות בפוליטיקה. כשאמון ומקצועיות מתערערים - מגפות מהעבר עלולות להפוך שוב לעתיד
גל אנטישמיות עולמי חמור מתעצם, והגיע הזמן לפעול
בעקבות ההסלמה האזורית גוברת האנטישמיות העולמית: מתקפות, הסתה ודמוניזציה נגד יהודים מתרבות. נדרשת פעולה תקיפה מממשלות, התקשורת והציבור כדי לבלום את הסכנה ולהגן על ערכים דמוקרטיים וזכויות יסוד
אחי הנופל הבא, סליחה מראש על מדינה שלא תהיה ראויה לזכרך
במשך שעות התנהל קרב בלימה נגד פיזור הכנסת. המשותף לכל ה"לוחמים": איש מהם לא בילה אפילו דקה בשדה קרב אמיתי, כמו זה שהם שולחים אליו את מי שכן מתגייסים. אדלשטיין יצא נבל או טיפש, מאחרים ממילא לא היו ציפיות. סיכום של מסמך הבנות שלא שווה את הנייר עליו נכתב
המשט של גרטה: טקס שתוכנן מראש - וניצח
השתלטות צה"ל על הספינה "מדלין" נתפסה בישראל כהצלחה מבצעית שקטה, אך בעולם - כמפגן עוצמה מול סמלים של חוסר אונים. הניצחון לא היה בשטח, אלא בפריים שנתפס, לא בעימות - אלא בדימוי. בעוד ישראל עסוקה בהסברה, יריביה עסקו בבימוי מוצלח
איראן שוב קופצת לביקור. בדיוק בזמן להצבעה על פיזור הכנסת
כמו שעון קטארי, כשצריך להסיח את הדעת, נתניהו מוציא את הגרעין מהבוידעם. לפני התקציב? איראן. לפני פיזור הכנסת? איראן. דרעי כבר שמע על תאריך תקיפה, רק לא באיזו שנה. החרדים יודעים שנתניהו צוחק עליהם, אבל ממשיכים להאמין. העיקר עוד קצת זמן, עוד ג'וב, עוד סיבוב