הירש לימד אותי את המושג "אחרי"
קצינים רבים מכירים את גל הירש היטב ותומכים בו, חלקם גם משרתים במשטרה, אבל משום שהם עדיין בשירות ביטחון או בשירות המדינה, הם מנועים מלהגיד את דעתם בקול רם. לי אין מגבלות ואני מבקש להגיד בקול את אשר על לבי
קצינים רבים מכירים את גל הירש היטב ותומכים בו, חלקם גם משרתים במשטרה, אבל משום שהם עדיין בשירות ביטחון או בשירות המדינה, הם מנועים מלהגיד את דעתם בקול רם. לי אין מגבלות ואני מבקש להגיד בקול את אשר על לבי
א?ב??א מחבק ילדה מחייכת, ילדה מחייכת מחייכת. א?ב??א אומר: "אני אבוא בהמשך". ילדה מחייכת. מטפלת אומרת: 'להתראות' ל?ב?ב?י. וילדה מחייכת נשארת לבד בגן. אהוד עזריאל מאיר, עורך וואלה דעות, על הרגע שבו הפקיד את בתו בת חמישה חודשים בפעם הראשונה בידי גננת
בשנים האחרונות אני זוכה לראות את המשטרה מקרוב ופוגש שוטרים רבים שמתאמצים בכל כוחם כדי לנסות ולפתור את הבעיות בשטח. בפועל, שיטת העבודה של המשטרה לא מאפשרת פתרונות אמתיים. בחירת הירש אולי שנויה במחלוקת, אבל יש כאן הזדמנות לשינוי
מחאת הזבל בלבנון ממחישה לצעירים משלל העדות והדתות עד כמה מושחתת המערכת הישנה, ולמרות שהחיזבאללה חלק מהממשלה, הוא מנצל את המחאה בכדי לחזק את מעמדו ולקדם אג'נדות שיועילו לארגון
הייאוש היה גדול וסביבי סבלו רבים. אמנם שוחררתי מכלא קטן, אבל עברתי לאחד גדול יותר עם הרבה איסורים. למרות זאת אין בי כעס, אני רק מתפלל לשינוי וחולם לחזור לאריתריאה. כך נראה השבוע של מקונן נאראה, אחד ממאות מבקשי המקלט ששוחררו השבוע מהמתקן
דומה שהחברה שלנו לקתה באיבוד האיזון, בהגברת החרדה על פני התעוזה, בבחירה במוכר וברגיל על פני האפשרות הפתוחה לשינוי. העובדה שכל אנשי המשטרה כמעט בלי יוצא מהכלל חושבים את אותה המחשבה, כבר מדליקה נורות אזהרה
אמש התכנסה צמרת המשטרה בעבר ובהווה לכינוס חירום במטרה לסקל את מינוי של גל הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה, וחיצי הביקורת שמופנים נגדו הולכים ומתגברים. מעיין פופלבסקי מייעצת לו מה עליו לעשות כדי לצלוח את המשבר
בישראל יש תופעה ייחודית. בשונה מהעולם המערבי, מערכת השיפוט המקבילה בישראל מעניקה סמכויות מהותיות לערכאה הדתית, כך שבני זוג הנמצאים בהליכי פירוד ימשיכו למצוא עצמם במחול שדים בעקבות מרוץ הסמכויות. הפיתרון לבעיה לא נראה באופק
ארגוני הזכויות ניסו לפתוח את שערי הקיבוצים כדי לקלוט מסתננים ששוחררו - הקיבוצים סירבו. לא מדובר בתושבי דרום ת"א שמואשמים בגזענות, כשזה מגיע לבית אפילו השמאל נועל את הדלת כי גם הקיבוצים מכירים את שפן הניסיונות הקרוי דרום ת"א
אין מניעה הלכתית לחרדי להתמנות כשר, והנוהג מבוסס על עקרונות שבהשקפת עולם. מדוע באמת החרדים נמנעים מלמנות שר מטעמם? הרב דב הלברטל מסביר
דבר לא משתווה לכישלון של לימודי הערבית. דור אחרי דור של תלמידים יהודים מסיימים את בתי הספר בלי לדעת ערבית. המועצה להשכלה גבוהה ביטלה את מעמדה של הבגרות בערבית ככזאת שמעניקה בונוס בכניסה לאוניברסיטה. מה הסיבה לכישלון?
כ-90% מהנערות והנערים העוסקים בזנות נפגעו מניצול מיני בילדותם המוקדמת, אולם לא כל מי שנפגע מינית בילדות יתדרדר בהכרח לזנות. מי שמטופל נכון לאחר התקיפה יינצל. האם ניתן להקדים תרופה למכה?
למה שקבוצה מצומצמת של אנשים בעיריית ירושלים תחליט בשביל התושבים לגבי עסקים בשבת? למה שלא תהיה בחירה חופשית וכוחות השוק ישלטו? תנו לתושבים להחליט בשביל עצמם
לצאת רגע מהבועה הפוליטית ולהקשיב שנייה. לאחר טור שפורסם כאן השבוע וגרם להדים רבים הילה קובו עונה למבקריה
האתיקה שמציעים ד"ר אידלמן, והסתדרות הרופאים, אינה אתיקה יהודית ולא אתיקה אנושית, אלא מעמידה תפיסה רופסת ההופכת את היוצרות המוסרים היהודיים. אתיקה זו מסוכנת ומדרדרת את ערך החיים ומשמעותם
מאז ימיה הראשונים הושיטה ישראל סיוע למדינות מתפתחות, מתוך הכרה שעל המדינה לחלוק מניסיונה עם מדינות אחרות ("אור לגויים"). הסיוע מבוסס על המחויבות המוסרית כיהודים להושיט סיוע כערך יהודי ואוניברסאלי ובהיותנו חברים במשפחת העמים
מי שנחשב לדברי בן גוריון ל"מורה הדור, המצפון והפה", נשכח והושכח. זו שכחה מכוונת ויזומה של המייצג, למה? כי היא נכונה מדי, הומנית מדי ומאד לא נוחה לשיח הגזעני והמתלהם המוכתב על ידי חלק ניכר "ממחוקיקנו"
אישה שהולכת עם חזה חשוף מטרידה את הציבור? התשובה היא כן. האם מותר לה ללכת כך? בוודאי שכן. אך אישה שבוחרת ללכת חשוף, תדע שלצד השני יש את החופש להתנהגות דומה מאותו אזור חיוג. הערה סקסיסטית אינה הטרדה במקרה הזה, זאת התנהגות בלתי נאותה מאותו אזור חיוג
חצרוני במאמרו "מפרגן" למתיישבי יו"ש על השיווק המוצלח של האגדה שהמצב בשטחים בלתי הפיך. אך כהרגלם, חצרוני וחבריו המשתמשים במניפולציות, הכפשות והשוואות נטולת הקשר למציאות עושים למתיישבים את העבודה הטובה ביותר
בהמשך לדבריה של הילה קובו על האופנה ה"מתריסה" של חברת הכנסת תמר זנדברג, נאוה סילוורה תוהה למה לעזאזל אורך השרווליים של שליחת ציבור שעובדת בשבילנו צריך להעסיק אותנו, ולמה אישה חשופת כתפיים נתפסת כלא ייצוגית? חוץ מזה, בואו נודה על האמת - לא מדובר בשמלת להיט
ללבוש שמלה ללא שרוולים זו אינה התרסה וניסיון לאפליה אופנתית נגד גברים, זהו קוד הלבוש של קרוב למחצית מהחברה בישראל. הגיע העת לפתח שיח בין-שבטי של כבוד לזולת ולא רק ביטולו. ליאור טל עונה להילה קובו
דו"ח הכליאה הדו-שנתי של הסניגוריה הציבורית התפרסם. שני ממצאים בלטו, כבילות של קטינים למיטותיהם ושעמום. הממצא הראשון חמור, אך הממצא התמים לכאורה שעמום מסוכן. מחקרים שבוצעו מגלים שככל שחוסר המעש גדול יותר, התנהגות האסירים הופכת למסוכנת יותר
כולם דיברו, ובצדק, על השוביניזם של צבי הנדל, שחיקה בלעג את ח"כ תמר זנדברג. ועכשיו מתבקש לשאול: האם בדרך הלבוש של זנדברג אין התרסה מיותרת ואפליית גברים? צפו בדעת יחיד מאולפן וואלה!NEWS
למתנחלים מגיע פרס ישראל בשיווק. הם הצליחו למכור את האגדה שהמצב בשטחים "בלתי הפיך". אך כשמביטים על מקרה אלג'יריה-צרפת, ניתן להבין בקלות כי אם רק נרצה - חגיגת ההתנחלויות יכולה להסתיים וזה יהיה רק לטובתנו
הטרור היהודי בדומא אילץ את חברי הממשלה לגנות באופן נחרץ אירוע שהן מעולם לא פעלו כדי למנוע מראש. דמעות התנין האלה הן המחשה נוספת לכך שישראל מתעלמת במודע מהמצב בשטחים, עד הטרגדיה הבאה
כשגופשטיין מחייך ממסך אחד וביבי מגלגל עיניים באחר, כשבחוץ 40 מעלות והאלטרנטיבה היא בוז'י וזהבה - האיש הנאור נשבר. מותר גם לו להיות בבון ולהתמכר לסטטוס העלוב והמשחרר של המון משתולל
למרות הרכבה הנוכחי של הקואליציה נמשך המאבק על נושאי דת ומדינה והוא ימשיך גם אל תוך המושב השני של הכנסת ה-20
מדובר באמצעי בעייתי מבחינה אתית, אך ביחס לחלופות - הוא המוסרי ביותר, שגם שומר על ערך קדושת החיים, מאפשר למדינה לשמור על ריבונותה ולהגן על אזרחיה, ולפעול לאור ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית
עם הגירה מאסיבית, חקיקה רחמנית, שיקום לוחמי ג'יהאד לשעבר ועצימת עין מקיצוניות איסלאמית - שבדיה הפכה למצע נוח בעבור טרוריסטים וקנאים
דווקא בשבוע בו אותגרה הסובלנות וקבלת האחר של החברה הישראלית מצאו לנכון פקידי האוצר להמליץ על קיצוצים בפעילות ארגוני הזהות היהודית המקדמים ערכים אלו
האירועים האחרונים שברו את המונופול של השמאל על הפחד מפני האלימות שבתוכנו, והסכם הגרעין עם איראן שבר את המונופול של הימין על הפחד מפני הכוחות העוינים לנו
התכניות למאבק באלימות וגזענות מחמיצות את מטרתן כאשר הן פועלות כשבלונה שאינה מותאמת לכולם. רק פעילות נכונה אל מול כל קהלי היעד עשוי להניב את התוצאה הרצויה
מסלול ה"ויה דולורוזה", הוא מסלול מיוחד שעוברים אזרחי המדינה הערבים, בידוק בטחוני משפיל תוך רמיסת הכבוד. כמו הלהט"ב, גם אנחנו שונים. אותנו לא דוקרים, רק מבצעים סלקציה גזעית. מראים לנו מי בעל הבית כאן במדינה היהודית
בעקבות דברי בנצי גופשטיין כי הוא תומך בשריפת כנסיות בישראל, ופניית הוותיקן ליועמ"ש בדרישה להעמיד אותו לדין. עולה השאלה האם הנצרות היא עבודה זרה, ואם כן, האם באמת קיימת חובה הלכתית לשרוף כנסיות
מעונות היום השיקומיים העוזרים לילדים עם מוגבלויות נמצאים בסכנת קריסה כלכלית. העמותות שמפעילות אותם כבר לא עומדות בעומס - הגיע הזמן שראשי משרדי הרווחה והבריאות והאוצר יתעוררו
דווקא בגלל שאנחנו טורחים בצדק למנות כל יום את עוולות הכיבוש והישיבה בשטחים, עלינו להיות חדים וברורים בכל מה שקשור בגינוי של מעשי טרור ופגיעה בחפים מפשע משני הצדדים. סלחנות לצד אחד היא דבר מסוכן מאין כמותו
הרצח של שירה בנקי צריך להזכיר לכולנו שיש פה מאבק של הדמוקרטיה ולא רק של הקהילה הלהט"בית. אחרי שהתהלכנו ברחובות הגיעה השעה לעבור לכנסת, לבתי כנסת, לבתי המשפט, לבתי ספר, ולצה"ל ולדאוג שמתוקף חוק וחינוך נאור יהיה כאן שוויון אמיתי
הבעיה בצווים המנהליים לא מתחילה רק עם חוסר החכמה ועם הבעיה המוסרית, המעצרים הללו רק נותנים דלק למי שנעצר בהם. גירוש בית אל הוביל לתג מחיר, תג מחיר מוביל למעצר מנהלי, ומעצר מנהלי, עשוי להוביל לעוד תג מחיר, ככה זה שהקבינט פועל מהבטן ולא מהשכל
המדינה צריכה לפעול בצורה נחרצת נגד מפרי חוק בשטחים בכלל, ונגד פשיעה לאומנית בפרט, אולם עליה לעשות זאת בדרכים המקובלות, וכאלו יש לה מספיק. מעצר והגבלה מינהליים הם אמצעים קיצוניים ביותר שפוגעים בזכויות הבסיסיות לחירות, לכבוד ולהליך הוגן
בתי המשפט בארה"ב נלחמים נגד אפלית מיעוטים, להט"ב ואפילו מבוגרים ומה אצלנו? בין הכרה חוקית בנישואי בני אותו מין - לזכות המבוגרים להתפרנס בכבוד - מחבר קו דק אחד
במשך השנים ניסו להתמודד עם פעילי "תג מחיר" כמו להגיע לאנשי הרוח שלהם, הרב גינזבורג הוא אחר מהם. אך הניסיון כשל כיוון שהיום גם בשב"כ מודים שאותם פעילים לא נשמעים לרבנים וקובעים את הכללים בעצמם. ישנן פעולות יעילות יותר כדי להתמודד עם הבעיה
בכל פעם שדויד גרוסמן משוטט בשדה הפוליטי, הוא לוקה בראיה סטריאוטיפית חד ממדית של שחור ולבן, טובים ורעים. יוסי לוי מזכיר לגרוסמן כי למרבה הצער המציאות מורכבת הרבה יותר, ואנחנו זוכרים את מה שהוא כנראה שכח
כשיצאנו מבית אנה פרנק, נזכרנו בדברי הכומר שסיכם את תולדות המחאה השקטה: ''כשהנאצים לקחו להריגה את חולי הנפש איש לא מחה; כשלקחו את הנכים, את ההומוסקסואלים, את הצוענים ואת היהודים - איש לא מחה; וכשבאו לקחת אותי לא נשאר עוד אף אחד שימחה''
ועדת לוקר ממליצה לשחרר לשוק העבודה אלפי עובדים מבוגרים בציפייה שהם "יסתדרו", כשהמציאות בשטח מעידה שהם יתקשו למצוא עבודה בשכר ראוי שתואמת את כישוריהם. אם בעבר, אנשי צבא בכירים השתלבו בקלות בשוק העבודה, היום הם נתקלים בקושי במציאת עבודה
מיהם האנשים שנפגעו מאמירה כמו "אני מתבייש שבני עמי בחרו בטרור". נכון, הוא לא אמר "קומץ" וזאת הייתה טעות שחטאה בהכללה. אז מה? תלכו איתו על זה לרבנות? תרמסו אותו עד עפר? למישהו יש ספק שהוא התכוון לקומץ שבחרו בטרור ולא לעם כולו?
קומץ המפגינים שצעקו בוז לא מייצגים את הקהילה הגאה כמו שקומץ מתפרעים מהימין לא מייצגים את המחנה. ולמרות אותו קומץ, אמש הוכיחה הקהילה שהיא לא רופסת ומתחנפת, יש לה דרישות והיא מאסה מתמיכה של פוליטיקאים ללא גיבוי
בעשור האחרון קורסת מערכת החינוך בציבור הדתי לאומי. נערים נבלים שמציתים ומכים הם פליטים של ישיבות ומרכזים אידיאולוגיים בישובים שמעבר לקו הירוק. שם, מורי דרך נבלים עוד יותר, מרביצים בהם את תורת הפחד והשנאה שלהם ומשתמשים בהם כשליחים
כאשר מעל 70% מאזרחי ישראל תומכים בשוויון בנישואים, מזמן יכולנו להתנחל בלבבות הציבור הישראלי על כל גווניו. אבל כל עוד הקיצוניים שלנו יהיו הפנים שלנו, אנחנו יכולים להמשיך לחלום
כמה קל לאנשי הימין ליצור השוואה מופרכת ולהכניס את השמאל הקיצוני והימין הקיצוני לאותו הסל, השמאל הקיצוני לא גונב קרקעות, לא דוקר ברחובות, לא מצית מסגדים וכנסיות ולא שורף ילדים בשנתם. הרוח האלימה והרצחנית נושבת ממקום אחד בלבד ובה יש לטפל