חנוך הוא איש טוב, וברור שכוונותיו טובות. אבל לא יעזור: כשהוא מציע להנחות את טקס הזיכרון של המשפחות ל-7 באוקטובר, הוא מפרק אותנו במקום לחבר ונותן יד לאירוע פרטי שפוער פצע בגוף הממלכה. אסור להכריח את ההורים של הנרצחים והנופלים לבחור צד - יש לנו רק מדינה אחת
זה יקרה דרך הטבע, דרך הקלפי או דרך מעשיהו. המסך יתרוקן, המחוות החלולות ייראו כמו מערכונים שנלקחו מתוך חלום רע. המונים שמכירים רק את המנהיג הרקוב, ואת השיגעון כנורמליות היחידה, יירפאו - וראש הממשלה החדש יישא בכנסת נאום בחירות מלא תקווה. אלו יהיו מילותיו
האמצעים העומדים לרשות ארגוני הטרור באיו"ש מטרידים, וצריכים להדליק נורה אדומה במערכת הביטחון. הלחימה בדרום ובצפון מחייבת את מרב הקשב, אך כדי לצמצם את החיכוך באזור נדרשת פעילות מעמיקה במעוזי הטרור. מבצע "מחנות קיץ" חייב להיות מועתק למוקדים נוספים בגזרה
329 יום ש-107 חטופים נמקים בשבי, ועוד שבוע עבר מבלי שהממשלה שהפקירה אותם מקבלת החלטה על עסקה שתחזיר אותם. היא עסוקה בלייצר רעש בלתי פוסק וליבוי מלחמות פנימיות, בדיוק כמו לפני 7 באוקטובר. ההמולה המתמדת משרתת את רה"מ ומסיחה את הדעת מהמחדל והכישלון האסטרטגי
צריך להתעכב על משפט אחד שאמר רה"מ לחטופות שחזרו. אם לא היתה הקלטה, היה קשה להאמין שהמילים האלה יצאו מפיו. בינתיים, הצעת הפשרה של לוין לגבי נשיא העליון סוללת דרך לתרגיל מלוכלך. ובזמן שכולם עסוקים בסערת הטקס הממלכתי של רגב, אף אחד לא מדבר על האסון האמיתי
רן ארז מכריז על שביתה, אבל לכולם ברור שזו רק טקטיקת מו"מ. באוצר בטוחים שהוא לא רוצה להגיע להסכם, והשר קיש נזכר להשמיע קולות של אחריות רק כשכבר כמעט מאוחר מדי. הנפגעים העיקריים, כרגיל, הם התלמידים והוריהם, שמשחקי אגו מיותרים הם הדבר האחרון שחסר להם השנה
קשה להחליט אם הצעת "הפשרה" של שר המשפטים למינוי נשיא ושופטים לעליון היא זדונית או מטומטמת. לוין לא צפוי להפר את פסק הדין של בג"ץ אך רומז שלא ישתף פעולה עם יצחק עמית שימונה לבסוף כנשיא. בשונה מקודמיו, לוין ירשם כשר משפטים שלא הצליח להביא שום הישג למצביעיו
נכון, הוא התפרסם במשפט "בבית אני אוכל כשר, בחוץ אני אוכל טעים". אבל מי שחושב שליברמן שונא חרדים, טועה ומטעה. סיפור אחד, שרק מעטים מכירים, מוכיח את זה היטב
כדי להאריך את המלחמה ולהרוויח זמן, ראש הממשלה משתמש בחטופים כמטבע עובר לסוחר ומערים קשיים חוזרים ונשנים על כל עסקה. דמם על הידיים שלו, ועד שלא יחזרו הביתה - גם המדינה לא תחזור לעצמה | הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ בטור מיוחד לוואלה
כשאנשים עם מוגבלות נמצאים בשגרת מלחמה, גם יציאות מהבית לסופר, לרופא או סתם למפגש עם חברים כרוכות בסכנת חיים. אפילו בשדרות, כמו במקומות רבים אחרים, אין אפילו מיגונית אחת נגישה. אז איך מצפים שנחזור ללימודים? דור בן עמי, סטודנטית במכללת ספיר, בטור כואב
סדרה של אירועים שוליים מהשבוע האחרון, צריכה להדאיג לא רק את מתנגדי נתניהו, אלא גם את מי שמייחסים לו גאונות. מה גורם לראש הממשלה לפעול אפילו נגד האינטרס האישי שלו?
למרות הכל הגענו למשבר חוקתי. סמוטריץ' ממשיך לפרק את הכלכלה, לוין בהצעת פשרה רקובה לפתרון המשבר בעליון - ועוד לא דיברנו על מסע הג'יהאד המטורף של בן גביר, בכסף ציבורי, נגד ראש השב"כ. מה שפעם היה מטלטל מדינה, עובר היום במשיכת כתף. המים רותחים ואנחנו הצפרדע
ב-7 באוקטובר מחבלים פרצו לביתי אחרי שהרגו את בעלי וחטפו אותי על אופנוע לעזה. מעבר למילה 'הפקרה' אני מרגישה נבגדת. בגידה של רה"מ שלי בנו. איך העביר כספים ביודעו שהם מועברים לחמאס? האם לא ידע למה נועד הבטון? | עדינה משה, ששוחררה מהשבי, בטור מיוחד לוואלה
מדינה בעלת קשרים הדוקים עם איראן וחמאס, שבה קהילה מוסלמית גדולה וקהילה יהודית חשובה. כבר תשעה חודשים שכל הטוב הזה מוטל על כתפיו של עובד זוטר במשרד החוץ, בזמן שהשגריר עצמו נשאר בארץ. איך זה ייתכן? לישראל כ"ץ הפתרונים
נתניהו שעומד בראש ההונאה מבין שהכול סוגר עליו. אלא שהוא כמו מהמר כפייתי ממשיך להפכיל ולשלש את ההימור. משקיעיו של נתניהו, אזרחי מדינת ישראל, סבלו וסובלים, אבל הוא מבין שזמנו הולך ואוזל כי מול השקר וההסתה קם עם שרובו ככולו מתעקש למצוא את הכוח. דעה
במקום לבחור במהלכים כוחניים שישיבו את ההרתעה הישראלית ויחזירו את תושבי הגליל העליון לבתיהם, נתניהו העדיף מבצע שיבוש מוצלח אך מוגבל. המבצע, שאמנם רשם הצלחה מסחררת, לא שינה שום דבר במצבנו האסטרטגי בזירה הצפונית
חסן נסראללה משקר, אבל מה בקשר לדובר צה"ל? אם הוא משקר זה חמור ואם הוא אומר את האמת - ורוב הטילים שסוכלו בתקיפת צה"ל נועדו לירי לצפון, הרי שזה גרוע עוד יותר. ממשלת ישראל, בשיתוף צה"ל, דוחה עימות בלתי נמנע, וכולנו נשלם ביוקר. כמו בדרום
הסיכול הראשוני של כוונות חיזבאללה הוא חשוב וראוי, אבל לא מספיק. אם ישראל מבקשת לשנות את המצב בצפון מיסודו, יהיה עליה להרחיב את המאמצים באמצעות תוכנית שממנה נמנעה עד כה. העולם יגנה? זה עדיף מלהמשיך להפקיר תושבים לירי ישיר
מערכת הביטחון מסרבת להעביר לשר הפנים את הרשימה של יותר מ־800 המחבלים שעליהם חל החוק. צה"ל: "את הרשימה צריך להעביר גלנט". גלנט: "את הרשימה צריך להעביר שב"כ". שב"כ: "את הרשימה צריך להעביר צה"ל". לקרוא ולא להאמין
לכל אומה יש אלטר אגו. האלטר אגו שלנו הוא המתנחלים, שמתפקדים כדמות משנה שמשתלטת באלימות על הדמות הראשית. נתניהו ועדת סריסיו מעמידים פנים שהמחלה הזו לא שייכת להם, אבל כשיובילו אותם באזיקים להאג התירוצים לא יעזרו
ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין בשלוש פרשות גרמה לי לזעזוע עמוק. הוא פועל ללא הרף למיטוט הדמוקרטיה תוך שיסוי והפעלת מכונת רעל, ומתעלם ממצוקת תושבי העוטף כדי להאריך את שלטונו עד אין קץ. החטופים? לא מזיזים לו | בן דודו של רה"מ, דן נתניהו, בטור מיוחד לוואלה
המתיחות הגוברת סביב אירועי הזיכרון בניצוחה של מירי רגב, שטענה אמש כי היא יוצאת עימו לפועל ומתעלמת מ"רעשי הרקע", ממשיכה לנסוק. וואלה ביקש משני ראשי מועצות מהדרום - שער הנגב ושדרות, לנמק מדוע לדעתם יש לקיים את הטקס במתכונת ממלכתית, או לבטלו
109 חטופים בעזה. 10 מיליון חטופים בישראל בידי הפחד של רה"מ מבן גביר ומסמוטריץ', אף שברור לו שאפשר עדיין להציל את כולם. בינתיים, ראש אמ"ן החדש יצטרך לתקן אלפי כשלים, ובראשם כשל שרבים שכחו. וסאגת השיפוצים בבית בקיסריה חושפת את הטריק המבריק של הזוג נתניהו
דבריה הקשים של דיצה אור שהציעה לסינוואר להחליף את החטופים בבניהם של ראשי מערכת הביטחון, הם ביטוי לקרע והחולי בחברה הישראלית שיילך ויעמיק אם החטופים לא יוחזרו. הוויכוח מתנהל כשהתכליות מוסתרות: מה באמת רוצים נתניהו ושותפיו, כפי שרק באחרונה ניסתה אור להבין
זו לא תחילתה של ידידות מופלאה, אבל האינטרס ההדדי בברית בין ש"ס ליש עתיד ברור למדי. בה בעת, שיתוף הפעולה בין ראשי שתי המפלגות חושף מגמה מפתיעה
לא מזיז לו שמספר החטופים החיים מצטמצם מרגע לרגע. לא מזיזות לו הזוועות שעוברות הנשים במנהרות. כל עוד הוא בשלטון, לא נשתקם | ראומה קדם, שאיבדה שישה מבני משפחתה ב-7 באוקטובר, בטור מיוחד לוואלה
המצב הבלתי נסבל בצפון הוא לא רק ביטוי לאוזלת ידה של הממשלה, אלא בעיקר כאין וכאפס לעומת מה שצפוי לנו בעתיד, אם לא נתעורר ומהר. מדהים באיזו קלות שכחו בליכוד של נתניהו את מורשת בית"ר של ז'בוטינסקי
הודעת ראש הממשלה כי הוא מוכן בעצם לוותר על האפשרות להחזרת חטופינו סימלה את השלמת תהליך הפיכתה של ישראל לדיקטטורה. נתניהו עובד בזה כבר מאז 2015 וחותר לשלטון יחיד דיקטטורי. גם האופוזיציה הלא קיימת תרמה לכך, אבל עדיין בכל זאת אפשר לעצור את זה. דעה
לראות ולא להאמין: צה"ל שהפקיר את ביטחון ישראל ב-7 באוקטובר, חוגג את השבת גופותיהם של 6 חטופים כאילו היה מדובר במבצע אנטבה. כשזה קורה במקביל להחלטות מקוממות של ממשלה שהפקירה את הצפון, מתעורר חשד שמא לא איבדנו "רק" את הביטחון, אלא גם את זכות הקיום
ב-7 באוקטובר שגיא ואני החלטנו לשלוח אחד לשני בכל שעה לב אדום. ביום האהבה הזה לא אקנה לו פרחים, כי אין לו מה לעשות עם הזרים שאניח על קברו. המתנה היחידה שאוכל לתת לו היא מאבק על שוויון זכויות מלא | עומר אוחנה, שבן זוגו שגיא גולן נפל בקרב בבארי, בטור מיוחד
אנחנו כמעט שנה במלחמה גורלית, וראש הממשלה טרם מצא לנכון לפנות מזמנו ולספק תשובות לעם בישראל. במקום זה הוא מעדיף להתראיין לחו"ל, כאילו קוראי "טיים" הם שחוששים מדפיקה בדלת ואוגרים טונה, מים וסוללות. ויש, כמובן, עוד סיבה לכך שהוא מעדיף לדבר איתם, מעל ראשינו
גוברים הסימנים לכך שלא בוצעה שום מתקפת סייבר נגד הבנק המרכזי של איראן - אבל עצם הדיווח עשוי לזרוע ברפובליקה האסלאמית פחד שהתרחיש הזה יהפוך למציאות. כך נראית מלחמת תודעה במיטבה, ואם ישראל תפעל בחוכמה, היא תוכל למנף אותה כדי למנוע את מתקפת הנקם של טהראן
מי שהתמלאו שמחה לנוכח הדיווח על מתקפת הסייבר נגד הבנק המרכזי של איראן, צריכים לזכור שישראל אינה חסינה מפני אותו איום בדיוק. תשתיות החשמל, המים, התחבורה והבריאות שלנו עלולות להיות על הכוונת - ומשם הדרך לכאוס קצרה מאוד
הדרום חרוך, הצפון בוער ונטוש, ובירושלים יושבים חברי הממשלה ושלוחיהם ועמלים לחסל את כל מה שנותר. מבחינתם, אין למדינה זכות קיום בלעדיהם: או שתיברא מחדש בצלמם ובדמותם, או שלא תהיה בכלל. כך נעצור אותם
מידת השליטה בציר פילדלפי תכתיב לא כמה זמן יידרש לאויבינו כדי לשוב ולאיים עלינו, אלא את סוג הסיכונים שאיתם נתמודד. הנכונות לדון בהסדרים חלופיים נוסכת בחמאס את התקווה כי בשוך הקרבות, רצועת עזה תחזור להתנהל כמו ב-6 אוקטובר. אסור לשחק לידיים שלו
ראש הממשלה הפך את הזמן לכלי אסטרטגי להישרדות פוליטית והתחמקות עקבית מכל צומת הכרעה שעשוי להעמיד את השלטון שלו בסכנה. פסגת המתווכות שהתכנסה בקטאר זכתה לכינוי "פסגת ההזדמנות האחרונה", וייתכן שזו תהיה ההזדמנות האחרונה שלו להוציא את ישראל מהבוץ שבו היא שוקעת
עסקת שליט? זה אולמרט. הכסף לחמאס? "שלטון הצללים". טבעת החנק האיראנית? הציבור אשם. בזמן שמכונת הרעל מעוותת את המציאות, אף אחד לא שם לב להתפתחות שאירעה השבוע במשפט נתניהו. בינתיים, מסיבה מדהימה לא פחות, מנהל לשכת רה"מ שפוטר ממשיך לקבל שכר עתק - מהכיס שלכם
כשהפצצה מתקתקת והמפגע בדרך אל היעד, אין מנוס מלחסל. אבל לרוב הסיכולים הממוקדים שישראל ביצעה לא היתה הצדקה - ולטווח הארוך גם לא תועלת, למעט האופוריה של הגברברים באולפנים. חיסולים? אם כבר, זו מדיניות של הוצאה להורג בלא משפט, וברור מה היא מנסה להשיג
בן גביר חשק במינוי דני לוי לתפקיד השוטר מספר 1 ולוי עצמו תרם רבות בהתחנפות. אלא שמקרי העבר מלמדים שלא כל מינוי עמד בציפיות: מאלשיך, דרך יהודה וינשטיין ועד מנדלבליט. נותר רק לקוות שנאמנותו של לוי תהיה למשטרה ולא לאדם שאותה משטרה ראתה בו מסוכן
בבוקר הכי דרמטי זה יותר מ-300 ימים לגורל החטופים, נדמה שנתניהו החליט לוותר על העסקה לשחרורם. גולדה נהגה לומר, שיהיה שלום רק כשהערבים יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו. איך קרה שהיוצרות התהפכו, ואנחנו שולחים את ילדינו למות בשבי בשם המלחמה?
הפעם אפילו הממשל האמריקני נפל בפח, כשהוא חושב שראש הממשלה כלוא בין הסרבנות לעסקה של שר האוצר לבין הפרובוקציות של השר לביטחון לאומי. האמת היא שהשניים הם החיילים הכי נאמנים שלו: הם משמיעים קולות שונים, אבל רק הוא זה שמנצח על המקהלה
למצוא חלופות לפעילויות שהתבטלו, לשתף בידע (אבל לא יותר מדי) ולמצוא דרכים להפיג את המתח ביחד: דווקא בשיא חופשת הקיץ, משפחות מוצאות את עצמן נאלצות לתווך לילדיהם מצב חדש, מאיים ולא מוכר. אבל גם את המשבר הזה אפשר להפוך להזדמנות
במקום לפתור את הבעיות שניצבות מול מדינת ישראל, הפוליטיקאים שלנו מעדיפים לשפוך עוד שמן למדורה ולהחמיר את המחלוקות בעם. יש לנו חובה להתבונן פנימה, ולא לתת במה למי שמבקש לפלג את העם
יריב לוין זיהה את הרגע המדויק להחזיר לחיינו את המפכה המשטרית המטורללת. לא הספיק לו השסע הפנימי, הפגיעות בהייטק, בכלכלה ובאקדמיה. דווקא ברגע שבו אנחנו ממתינים למטחים של חיזבאללה ואיראן, הוא מזהה חלון הזדמנויות להעביר אותנו לגיהינום
"פוגעים לנו בילדים" זועקים עסקני הדת, למרות שהחלטת היועמ"שית היא בסך הכל המשך ישיר של פסיקת בג"ץ. לא הייתה פה הפתעה אלא רק חוסר אחריות מצד מנהיגי הציבור החרדי. אני למשל שילמתי מכיסי כדי לממן את אורח החיים שבו רציתי עבור ילדיי
בצל המלחמה, ורחוק מהעין הציבורית, תופעה הפגיעה באזרחים ותיקים התרחבה באופן מדאיג. אם למרות כל המאמצים עדיין לא מצליחים לבלום את מימדי האלימות, כנראה הגיע הזמן לחשוב על פתרון מקורי - לפני שיהיה מאוחר מדי
ישראל יכולה לבחור בהסכם מדיני שיעצור את המלחמה, יאפשר את החזרת החטופים ויבטיח ביטחון באזור. וזו ההכרעה האמיתית שמונחת היום בפנינו: לקדם הסדר אזורי, או לחיות על החרב למען החזון המשיחי המטורלל של השר במשרד הביטחון, שהוא בעצם השר לענייני סיפוח
ב-7 באוקטובר נשבר החוזה בסיסי בין ישראל לישראלים, ואנחנו נשברנו ביחד איתו. פתאום עלתה השאלה: אולי האמון בינינו היה רק פרי הדמיון? אולי מעולם לא היה בינינו חוזה כלל? ואיך אפשר לנסח אותו מחדש? | פרופ' דן אריאלי בטור מיוחד לוואלה
משיחיות, שסע חברתי, אטימות, שחיתות ויוהרה - את כל אלה אנחנו מכירים היטב מהמקורות, אבל קל לזהות אותם בהווה שלנו עצמנו. איך נמנע מהסיפור הישראלי להפוך למשל ולאזהרה עבור הדורות הבאים?
בדומה לאסונות כבדים אחרים שפקדו אותנו בעבר, גם מאסון 7 באוקטובר נוכל להתאושש: גורלו של העם היהודי לאחר חורבן הבית, וסיפוריהם של ניצולי השואה החיים בקרבנו, יוכיחו זאת. האתגר הגדול שלנו הוא לבנות גשרים בינינו, שיגנו עלינו מפני כל חורבן עתידי
