ילדים מתים, צנטריפוגות מסתובבות - העיקר שיש שיחה
שיחת הטלפון ההיסטורית בין רוחאני לאובמה עוררה תשומת לב רבה בעולם, אך מה היה כאן בעצם? האיראנים לא שינו, בינתיים, דבר ממדיניותם, ובינתיים גם אסד ממשיך להפציץ אזרחים
שיחת הטלפון ההיסטורית בין רוחאני לאובמה עוררה תשומת לב רבה בעולם, אך מה היה כאן בעצם? האיראנים לא שינו, בינתיים, דבר ממדיניותם, ובינתיים גם אסד ממשיך להפציץ אזרחים
מתקפת הקריאות לסיכול 2 המדינות, עם נסיעת נתניהו לאו"ם, אינה אלא אנטי-דמוקרטיה. לדברי טל הריס, עם כל הכבוד לזהות היהודית שלנו - איננו בימי התנ"ך וגם לא בימי הביניים
רגע לפני שנתניהו נושא דברים באו"ם, חושש סגן השר בן דהן מ"נאום בר אילן 2" וקורא לרה"מ לא להתקפל - כי ארץ ישראל היא שלנו, ואל לנו לחלוק בה בשום מחיר עם אומת מרצחים
אם כבר דיגמי למה לא חגי עמיר? הוא די פנוי עכשיו. אם כבר חתך, אז למה לא טרוריסט? למה לא רוצח? מה, הם לא חלק מה"מראה"? אבנר הופשטיין חושב שהפעם ערוץ 10 הגזים. דעה
רה"מ חוזר ומאשים את נשיא איראן בהונאת העולם בעניין הגרעין - אך האם אינו נוהג באותה צורה בדיוק עם ההתנחלויות? דרור אטקס מוצא עוד כמה קווי דמיון בין טהראן לירושלים
אב רצח את ילדיו, ואחרי שנרגע האבק שוב שואלים "איפה היו שירותי הרווחה". שירה שכטמן, עובדת סוציאלית, מציעה הסבר: כשמדינת רווחה הופכת לג'ונגל חברתי, ידם קצרה מלהושיע
כמו אובמה שקונה את הבלוף של רוחאני, כך יחימוביץ' שוגה באשליות כאילו אבו מאזן "מעניק תקווה". שניהם מתעלמים מניסיון העבר. עקיבא לם מזהיר שאם לא נתפכח מהר, נשלם ביוקר
רוסיה התערבה, ארה"ב נסוגה מהתקיפה, אסד הרוויח זמן יקר - וראש ממשלת טורקיה, שהוביל את הקריאות להפלת הרודן הסורי, נותר לבדו במערכה. האם ימצא פרטנר דווקא בירושלים?
לאחר שדוח האו"ם קבע כי האדם הוא האשם באסון הקרב ובא, מזהיר אופיר פינס, בעבר יו"ר ועדת הגנת הסביבה, כי שעון החול מתקתק, ומצר על כך שמנהיגי העולם - וישראל - מתעלמים
מדיניות הממשלה מקדשת את "הצמיחה", אבל מפקירה את האנשים - ובעשור האחרון נוספו למעלה מחצי מיליון עניים. ערן וינטרוב מזהיר שבלי סולידריות אין עתיד - וזה מתחיל מההנהגה
בשבוע אחד, אם ואב רצחו את ילדיהם. בעוד שהאב הוצג כנקמן ואכזר, האם הוצגה כדיכאונית עם קשיי קליטה. יונתן שם טוב סבור שכחברה, יש לנסות לפתח מבט שוויוני יותר על התופעה
עומר דוסטרי מברך על אחרי החלטת בג"ץ בעניין ראשי הערים נצרת עילית ורמת השרון הנאשמים בפלילים, אך מצר על כך שהתקבלה בשלב כה מאוחר, ועל הפארסה שתאפשר להם להתמודד מחדש
באחרונה החל הטוטו להציע הימורים על מרוצי סוסים. זה אמנם חוקי, אך רעות רשף קוראת למהמרים בכל זאת להחרים את הספורט היוקרתי שמתבסס על התעללות, אכזריות ומוות בטרם עת
ההבדל בין טוב למעולה: הבחירות בגרמניה הן אמנם הצלחה כבירה של מרקל, אך גם הציבו בעמדת מפתח את מפלגת השמאל, שתעשה כל שביכולתה כדי להתבלט - גם אם זה על הגב של ישראל
כשאישה רוצחת את ילדיה, היא עושה זאת עקב תסכול הקשור לגידולם. כשגבר עושה זאת, זה כדי לפגוע באמם. לדעת הילה קובו, רצח ילדים הוא רק ביטוי נוסף למבנה חברתי פטריארכלי
החלטת בג"ץ להדיח את ראשי הערים נצרת עילית ורמת השרון בשל האישומים נגדם פוגעת בחזקת החפות פגיעה אנושה. עו"ד עופר ברטל סבור כי ההחלטה אף מייתרת את בתי המשפט
לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת, בתיכונים בישראל אין תכנית חובה לחינוך מיני. נוגה ויזל סבורה שדיון על סמים ואלכוהול בשיעור כישורי חיים אינו נוגע בבעיה הבוערת של הנוער
על רקע השיחות בין ארה"ב ורוסיה העשויות לחרוץ את גורל הנשיא הסורי, אסף רגב סבור כי השארת השלטון בדמשק כשהוא נתון לפיקוח עדיפה לישראל מהתפרקות מוחלטת של סוריה
לו הדברים היו קורים אחרת ב-1973, מה היה פה היום? השאלה הוצגה לכותבים שונים, שנעזרו בה כדי לדון בהשפעת נקודת המפנה ההיא על חיינו ב-40 השנים שחלפו. פרויקט דעות מיוחד
אלמלא המלחמה, יום הכיפורים היה נותר יום של חשבון נפש אישי ולא לאומי. אך לדברי אברום בורג, אובססיית המלחמה ההיא אינה אלא מאמץ אחרון וכושל של הציונות לדחוק את היהדות
יעקב בורובסקי לחם 8 חודשים בחזית הגולן ואיבד חברים רבים במלחמה ששינתה את חייו - והביאה להתפכחות של דור שלם. לו הייתה נמנעת, האם היינו היום פחות חרדים ויותר שפויים?
מטנק המרכבה עד כיפת ברזל: איך היו נראים תהליכי בניין הכוח של צה"ל אלמלא הטראומה של 73? גבי סיבוני סבור שרק כעת אנחנו מתחילים להיערך נכון לאיום האמיתי - על העורף
מה היינו עושים בלי הצלקת של יום כיפור? אבנר הופשטיין הוזה מהדורת חדשות בעולם אלטרנטיבי שבו אנחנו עדיין סוגדים לתא"לים - ותוהה אם לא הגיע הזמן להפסיק לגרד את הפצע
מה אם ההתרעה הייתה עובדת? פרופ' אורי בר יוסף מצייר מציאות של ניצחון מוחץ במלחמת יום הכיפורים: אולי הייתם נופשים השנה במלון בימית - אבל האם המחיר היה שווה את זה?
איך היינו מתמודדים עם האינתיפאדות והבוץ הלבנוני אם ב-73 הדברים היו נגמרים אחרת? אריה רוטר על המלחמה שערערה את תפיסת הביטחון, ופתחה פתח לביקורת שיפוטית ולזכויות אדם
גם אחרי 40 שנה, ישראלים רבים מאמינים שהאשמים במחדלי המלחמה ההיא הם השאננות, היהירות והגאווה. שמעון ריקלין מאמין שמה שיציל אותנו היא דווקא אותה גאווה מושמצת
אורי סביר, מאדריכלי ההסכמים, דוחה את הביקורת עליהם וקובע כי הנחילו תבוסה אידאולוגית ללאומנות - ולראיה, גם נתניהו תומך ב-2 מדינות. בזכות אוסלו, חזרנו למשפחת העמים
"אם הצפון יהיה למרכז, נשיר בדמשק הללויה" שרו אחרי מלחמת ששת הימים שהביאה את המדינה לאופוריה - שגרמה לעיוורון. מסוג כזה של עיוורון מתפכחים רק כשנתפסים על חם
40 שנה אחרי שלחם בחווה הסינית, קובע ח"כ עמרם מצנע כי המחדל הגדול של המלחמה ההיא היה קודם כל אי מניעתה. האם הפעם יצליח תהליך השלום להוליד הסכם בלי קורבנות מיותרים?
למה אנו בוחרים באנשים שמשרתים את עצמם ולא אותנו? ערב יום הכיפורים, מציע ד"ר נדב גולדשמידט לשרים הכלכליים לפיד ובנט לעשות חשבון נפש נוקב לפני שהציבור ימאס בהם
כמי שנפל קורבן לתרגיל יחסי ציבור, שוב נתנה התקשורת במה לעמדות הכופרות בהכרעת בית המשפט - והפיחה פחד בקורבנות האמיתיים. רמי שני מכה על חטא וקורא לגלות יותר אחריות
איך היו נראות היום סוריה ומצרים אלמלא מלחמת 1973? יובל בן עמי מציע להסתכל לרגע על הכאב של הצד השני, ולזכור שגם גרמניה וצרפת לחמו זו בזו רק לפני כמה עשרות שנים
אם יש לכם ילדים, כנראה כבר נתקלתם בזה: "העולם הווירטואלי" שמציע אתר "מיקמק" לוקח לשיאים חדשים את מסחטת הכספים שמנצלת את הסמרטוטיות ההורית. אבנר הופשטיין מתפוצץ
לרגל ציון הדרך ההיסטורי, מסכם דני אילון שני עשורים של כישלון מדיני שלא הוביל לכלום, ופוסק: המנהיגות הפלסטינית לא בשלה להסדר קבע, יש לחתור להסכם ביניים ארוך טווח
בדמוקרטיה שלנו, יש מקום גם לעמותה התומכת בזכות השיבה או לפעילים שהאשימו את "אם תרצו" בפאשיזם. לדברי לנה אבאייב, הדרך להילחם בתופעות הללו היא בדיון המבוסס על עובדות
בריטניה מחוץ למשחק, אובמה מחכה לאישר הקונגרס - והאפשרות לפעולה צבאית מתפוגגת. עקיבא לם מסיק מכאן גם לגבי איראן: המערב הוא משענת קנה רצוץ, ואנחנו לבד במשחק הזה
למרות השקעת מיליארדים, עדיין אין ערכות מגן לקרוב מחצי מהאוכלוסייה. זאב בילסקי, שעמד בראש הוועדה להגנת העורף, קורא לממשלה לפחות לקבוע סדר עדיפויות: מי יקבל קודם
שני עשורים אחרי הסכמי אוסלו, נזכר דניאל בן סימון בהסתה הפרועה שפרצה באחת והובילה לרצח ראש הממשלה - ומתפעל מהאירוניה שמציבה כיום בנעליו את מנהיג הימין, ההוא מהמרפסת
במשך שנים מקובל היה להניח שדעתו של האזרח הפשוט במדינות הערביות לא נחשבת. האומנם? שלומי יאס ויובל דגן מציגים תוצאות מחקר המעידות על עומק השינוי שחולל "האביב הערבי"
למה בתפיסה שלנו, מנכ"ל חברת היי-טק שמרוויח מיליונים זה בסדר - אבל כשאדם האחראי על האכלת 200 אלף נזקקים מרוויח 30 אלף בחודש, אנחנו נזעקים? אמציה שיינפלד מזהה צביעות
במלאות שנה לבתה, כותבת לה הילה קובו ברכת יום הולדת ומודה שלא צהלה לגלות שזו בת, כי סיכוייה למימוש שאיפותיה נמוכים יותר. בינתיים היא ממליצה לה על המשחקים של הבנים
איך זה שהנשיא לשעבר יוצא ליממה בשלב מוקדם במאסרו, ואחרים, שעבירותיהם זהות ושבניגוד אליו הביעו חרטה, רק חולמים על כך? עו"ד נוגה ויזל מתרעמת על אי-שוויון הזועק לשמים
בחייאת, אז מה אם עישן גראס (או לא) בצעירותו? יהושע בריינר עוד לא גיבש דעה על תפקוד שר האוצר - בכל זאת, רק 4 חודשים - אבל הוא מתקשה להבין את אלו שהפכו את רדיפתו לדת
החלטות שמתקבלות בבית המשפט הן בדרך כלל מראה חברתית. מינה יולזרי תוהה מדוע למנוע מבני זוג חד-מיניים לעבור את ההליך בארץ, החלטה המשולה לגזר דין מוות לכמיהה לילד
סיפור אל-פורעה חזר על עצמו, וושוב מתבררות התוצאות העגומות של מחדלי השיטור והרווחה במגזר. איילת נאור ורדא ג'אבר קוראים למדינה - וגם למנהיגות הערבית - לקבל אחריות
לפני שהאמריקנים פועלים בסוריה, רצוי שיסיטו מבטם מזרחה וייזכרו באסון שהמיטו על עיראק, ובהשלכותיו על המזה"ת כולו. פרופ' יורם מיטל מציג כמה סיבות טובות להחליף דיסקט
3 מיליון שקל צריך מפעל "נגב טקסטיל" כדי לשרוד ולקיים מאות משפחות, אך שר הכלכלה ו"אחיו" שר האוצר וראש הממשלה מחויבים לתפיסה ההרסנית שלא רואה בני אדם - רק רווחים
יאיר, בחייך, כולנו יודעים שעישנת גראס - אז אולי במקום להכחיש הגיע הזמן לעשות את המעשה הבוגר, ולהכיר בכך שמדובר במעשה נורמטיבי. אם תקדם לגליזציה - יסלחו לך על השקר
עובד המנסה לממש את תלושי החג שקיבל ממעסיקו מגלה שורה של הגבלות. עו"ד ורדית דוד עונה לעומר דוסטרי ומסבירה כי מדובר באוויר לנשימה למי שזקוק לכך