ארכיון דעות ופרשנויות - ספטמבר 2024

הרחקת מועד הבחירות קונה זמן יקר לאופוזיציה

הזמן שנתניהו קנה כדי להבטיח את המשך שלטונו הוא גם הזמן בו האופוזיציה יכולה להתעשת ממחדליה שלה. כניסת סער לממשלה מעניקה שהות לבחון מדוע האופוזיציה כשלה עד עתה בהפלת הממשלה

נתניהו הוריד את ערכו של סער - ואז קנה אותו במכירת חיסול

במשך חודשים סער נקב במחיר גבוה, תיק הביטחון, כדי להגיע למעמד לחיצת הידיים עם רה"מ. אך חשיפת המגעים וההישגים בצפון הובילו לירידה במניה. חרף המילים הממלכתיות, ברור שההחלטה נובעת מאינטרסים פוליטיים צרים: האחד רוצה לרצות את החרדים והשני צריך מפלט מאחוז החסימה

קריאת השכמה: בניין הכוח של צה"ל וחופש הפעולה של ישראל תחת איום

מול ישראל ניצבת סכנה ברורה ומיידית של עיצומים ואמברגו ביטחוני, בתקופה בה צרכיה הביטחוניים המיידיים וארוכי הטווח רק הולכים וגדלים, והצורך בהשלמתם הוא אקוטי ואף קיומי. מה אפשר לעשות?

לבטל את הרבנות הראשית

פעם אפשר היה לחשוב שהרבנות מיותרת אבל לא מזיקה. השנים האחרונות, יחד עם הליך הבחירות הפוליטי עד עליבות, מעידים שהיא אבן נגף שמוציאה שם רע לתורה וליהדות בישראל

נסיכי הגאות והשפל: למי מגיעים הפרחים על חיסול נסראללה?

הקלישאה על האבות הרבים להצלחה קמה לתחייה לנגד עינינו בשנייה שבה מת גדול שונאי ישראל בדורנו. אז למי מגיע הקרדיט? התשובה: למי שהיה משלם את מחיר הכישלון. הנה ניסיון להכריע בוויכוח שמתנהל בצמרת הישראלית

קרב רב: כשהמערכה בצפון מסלימה - את מי מעניינות הבחירות לרבנות הראשית?

שלושה מועמדים לתפקיד הרב הראשי הספרדי ולא פחות מחמישה מועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, מתחרים על התואר הנכסף. אבל האמת? אמון הציבור במוסד מצוי בשפל - אחרי שנעשה כל מאמץ להפוך אותו ללא רלוונטי. כעת, התהייה המרכזית היא איזה מועמד יגרום הכי פחות נזק

כשנסראללה חוסל בביירות, אני חשבתי רק על אבא שלי - ועל עוד 100 חטופים במנהרות חמאס

בנאומו באו"ם, שניה לפני חיסול נסראללה, אמר נתניהו שהשבת החטופים היא מטרה מקודשת. אלא שעד עכשיו, הוא עשה הכל - כדי שלא תצא לפועל. אבא אהוב שלי, מי היה מאמין שנספור יותר מ-50 שבתות שבהן המשפחה שלנו קרועה ושבורה? לא נפסיק להיאבק לשובך

מדחי אל דאחיה: חיסול נסראללה מסתיר בתוכו שלושה עשורים של חרפה

טייסינו הביאו הישג מרשים בביירות, אבל זה רגע שכולו חריגה מהתפיסה הביטחונית הכושלת שעיצבה את חיינו עד כה. במשך שנים, הצליחו נסראללה וחבורתו להרתיע את ישראל ולהביאה לתבוסתנות מוחלטת, שהגיעה לשיא בימי נתניהו-כוכבי. אין כאן סיבה לחגיגה, אלא לחשבון נפש עמוק

נסראללה נמחץ: סופה של אימה בת 18 שנה

באיחור של 18 שנה, פגש אתמול נסראללה את מותו. במשך יותר משני עשורים הוא טרלל והטיל את אימתו על מדינה שלמה, והצליח לבנות מאזן אימה מול המעצמה האזורית החזקה ביותר. אמש, באקט של נקמה צודקת, הוא נמחץ תחת עשרות טונות של פצצות, בידי חיל האוויר היעיל בעולם

השר קרעי אוהב גימטריה, אבל את הטור הזה הוא כנראה ישנא

מתחת לרדאר, חמקה לכולנו ההתפרצות של חיילי צה"ל למשרדי אל-ג'זירה ברמאללה עם צו סגירה. מדובר באירוע שהוא מופת של טמטום ואטימות, ממש כמו השר שחולל אותו, שהרי אל-ג'זירה היא רק הסימפטום, והפולשים רצו לסגור משהו אחר לגמרי. לא מאמינים? הגימטריה של קרעי תוכיח

את נתניהו לא מעניינת הפסקת האש. מעניין אותו להמריא לניו יורק ולרצות את גבירתו

זו הייתה השנה המחרידה בתולדותינו ושום דבר לא נגמר כשראש הממשלה וחבורת הגמדים הפירומנים שמקיפה אותו ממשיכים לנהל את העניינים. לזרוק ביצים על אבא של חיילת חטופה זה הכי רחוק מההדר הז'בוטינסקאי - ועדיין

בלי טריקים ושטיקים? סיבוב הפרסה של נתניהו על הפסקת האש בלבנון מעלה פלאשבקים מהעבר

הזגזוג הפוליטי-מדיני של ראש הממשלה בדרכו לאו"ם הוא דפוס פעולה קלאסי של האיש שתמיד מתמרן קצר. גם הפעם, הוא נתן אור ירוק לאמריקאים, אבל ברגע שסמוטריץ' ובן גביר נדרכו - הוא התקפל. עכשיו, הוא סופר את הימים לממשל ביידן - ומחזיק אצבעות שטראמפ ייבחר

הפארסה של לוין: "הערס של הבייס" הפך מדמות מאיימת לדמות בדרנית

"המהלך הגאוני" שרקם שר המשפטים כדי לעכב את מינוי עמית לנשיא העליון התפוצץ לו בפנים תוך כדי שהוא משקר את עצמו לדעת. בקרב על הנשיאות הוא יפסיד, אבל לוין מחזיק בכוח בנוגע למינוי שופטים חסרים. מילא שטובת המדינה לא מעניינת אותו, מדהים שהוא מתעקש לסיים כלוזר

ישראל חשפה את העורק הראשי של חיזבאללה. למה היא לא נועצת בו שיניים?

ישראל ניצבת בפני הסכם רע, בדמות הפסקת אש שעלולה להיכפות עליה על ידי הקהילה הבינלאומית - וראש הממשלה שלה מחמיץ במודע הזדמנות ההיסטורית להכרעה בצפון

מחיפה לניר עוז, ובחזרה: המלחמה שפרצה ב-2006 לא באמת הסתיימה

ב-2006, כשחיפה היתה בטווח הרקטות, לקחתי את הילדים לסבתא דיצה בניר עוז. היום אין לנו את ניר עוז, ורק בזכות עסקה אמי שבה מעזה. אי אפשר להפריד בין הצפון לדרום, ואי אפשר להמשיך להפקיר את התושבים ואת החטופים | בתה של דיצה הימן, ששוחררה מהשבי בעסקה, בטור מיוחד

התפאורה השתנתה, אבל ההצגה אותה הצגה: כך נתניהו שרד את השנה הגרועה בקריירה שלו

רה"מ לא עשה בשנה האחרונה שום דבר ממה שהיה אמור לעשות כמנהיג: לא לקח אחריות, לא החזיר חטופים ולא איחד את העם. אבל כפוליטיקאי - הוא עשה את מה שהיה אמור - לבצר את שלטונו ולשחק על זמן. לאופוזיציה, מנגד, היה תפקיד אחד: להפיל אותו, והמחדל הפוליטי כולו על יריביו

במערב אין כל חדש, אבל בגוש דן שואלים הבוקר: איפה צה"ל?

ההכלה של ישראל את הירי למרכז הארץ מחזירה אותנו למלכוד שבו נמצאת מדינה שרוצה להשתייך למערב הנאור, אבל נמצאת ברחוב הכי אלים של הרובע המוסלמי. התוצא היא פער מתסכל בין הציפיות של עם ישראל, לבין מה שממשלת ישראל מוכנה לתת לו

בדד אלך? השבוע שבו סינוואר ונסראללה נותרו לבד בבונקרים

אחרי שנגמרות כל הפרשנויות ולקראת מה שנראה כישורת האחרונה של מלחמה שאורכת כבר שנה, מתברר הפער האמיתי בין ישראל לאויביה ומתגלה הנשק הכי חזק שלנו, הדמוקרטיה. בזכותה אנו מנהלים מלחמה עם שני אויבים שיכולים להתייעץ בעיקר עם דמותם במראה

מי שסומך על ראש הממשלה ועל מניעיו, מוזמן לדלג על מאמר זה

לא צריך להסביר לי מי האויב וכמה הוא אכזר. אבל לא סינוואר הוא המנהיג שלי אלא נתניהו, והממשלה שאמורה לדאוג לי לא יושבת בטהרן אלא בירושלים. רוצים מחאה תפורה אישית לפי הזמנה? כשהכל מתפרק מסביב, אין לכם פריבילגיה כזו. שימו את הפרינציפים בצד - וצאו מהבית

הלוואי והיינו כמוהו: פרידה מאליאס ח'ורי

הסופר, האינטלקטואל והעיתונאי הלבנוני הלך לעולמו בתחילת השבוע. כחברו של מחמוד דרוויש ואחד הדוברים הרהוטים ביותר של הפלסטיניות, ח'ורי היטיב לדובב את כאב הנכבה ולתאר את עוולותיה, אך לא חסך גם בביקורת עצמית. הספד לענק ספרותי של העולם הערבי

נתניהו תימרן, סער הימר, גלנט סינדל ולפיד פישל: 3 הערות על תקופת ההמתנה

הביפרים המתפוצצים בלבנון שיבשו את לוחות הזמנים בלשכת רה"מ והכניסו את תוכניות ההחלפה של שר הביטחון להקפאה. בסביבת נתניהו מאמינים שתפסו שתי ציפורים במכה אחת; גלנט יוחלש וייאלץ להתיישר מהקו הלעומתי ולסער אפשר יהיה לנסות להוריד מחיר. ואיפה ראש האופוזיציה?

הפרדת רשויות סגנון בימי הביניים: בג"ץ נוהג בישראל כמו מלך רודן

כמו בימי הביניים החשוכים בספרד, בהם המלך נהג לעקוף את החוק הכתוב באמצעות צווים שרירותיים, גם בימינו בג"ץ מחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה שתמנה נשיא לבית המשפט העליון. כך מתערערת יציבותו של החוק ושלטונו

עיד אל ביפר: התקיפה בלבנון הייתה מרשימה - אבל איפה הנוקאאוט?

אחרי המבצע - החליט מי שהחליט להצטנף בבור בקריה בהמתנה לתגובה. כמה לא מפתיע שמכונת הרעל הביביסטית מיהרה להאשים את הרמטכ"ל ושר הביטחון בכך שמנעו מתקפה כוללת. זו אותה מכונה שמריעה לחיל האוויר וזרועות הביטחון ומטנפת את הקפלניסטים, בלי להבין שמדובר באותם אנשים

השכפ''צ של נתניהו, הסכנה של ישראל

נתניהו חייב ללכת הביתה ויפה שעה אחת קודם. כל יום שעובר הורג את החטופים והורס את המדינה. אם העם לא יקום ויתעשת, הוא יהיה ראוי למנהיגות המסוכנת העומדת בראשו

לגדעון סער יש תירוצים מוכנים - חוץ מאחד שייזכר לו לדיראון עולם

לגדעון סער, שעשוי להיות שר הביטחון הבא, יהיה קל להתמודד עם הטענות על ישיבה עם נתניהו ועסקת חטופים. אבל יש לו שני מבחנים: התניית כניסתו לממשלה בהסכמות על מינוי שופטים לעליון והקמת ועדת חקירה ממלכתית לאלתר. אם ייכשל - ייזכר כאחד הפוליטיקאים המבישים שהיו כאן

צריך להודות למזלנו הטוב שנתניהו הוא ראש הממשלה עכשיו

ההיסטוריה תקבע בעתיד מה היה נכון לעשות עכשיו: לתת לחיזבאללה להתבשל בדמו או להנחית עליו את מכת החסד. אך למרבה הפרדוקס, סער יהיה הראשון שיריח את דמו הפוליטי במים

המלך של אמצעי התקשורת: זכרונות של כתב מימי הביפר

אחרי שנזנח לטובת טכנולוגיות חדשות יותר, מכשיר הקשר הקטן שהיה נחלתם של חובשים, שוטרים ועיתונאים חזר אתמול לחיינו. מה שהיה בזמנו סמל סטטוס לאנשי מקצוע, שהקנה הילה של חשיבות לבעליו - התברר כאמצעי התקשורת של גוף הטרור שמעסיק אותנו מדי יום

תקיפה בביירות: מה השיג ג'יימס בונד במלחמה נגד חיזבאללה?

מדינת ישראל תקועה בפער בין היכולות הצבאיות המופלאות שלה לבין חוסר יכולת מדהים לא פחות לקבל החלטות חשובות. המבצע בלבנון נראה כלקוח מסרטי ג'יימס בונד, אבל האסטרטגיה שהוציאה אותו לפועל מתאימה יותר לגבעת חלפון

האיש שמינה את היועמ"שית ויוכל להשפיע על היחסים בין הממשלה למערכת המשפט

גדעון סער כיהן כשר המשפטים בממשלת בנט-לפיד, ויזם בהיותו ח"כ תיקון לחוק שקבע ששופט לבית המשפט העליון יבחר ברוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים. אם ייכנס לממשלה כיצד כניסתו תשפיע על מערכת המשפט? האם יצליח להגיע להסכמות עם השר לוין?

"מסוכן עם סער, אבל זה מה יש", אמר נתניהו. נשאר רק לשכנע את הגברת

העובדה שמר "אסור לדבר על כלום כי עכשיו מלחמה", מעלה בדעתו להחליף את שר הבטחון בעיצומה של המערכה - בלתי נתפסת, אך טיפוסית למנהיג. השאלה היא מדוע סער, שנשאר מחוץ לממשלה הקודמת ויודע עם מי הוא מתעסק, נופל בתרמית. התשובה לא מחמיאה לו, או לנו

גלנט הוא רק השם הראשון. הלוי, ברנע ובר הם הבאים בתור

הניסיון לפטר את גלנט עלול להירשם בהיסטוריה כתחילת "הטיהור הגדול" שבו הודחו ראשי זרועות הביטחון. הוא הפך לקדוש מעונה בקרב מי ששנאו אותו עד לפני שנה וחצי - לא רק כי פנה נגד נתניהו, אלא כי הקפיד לבחור נכון בכל הצמתים. האם הדחתו בשנית תגרום ל"ליל גלנט 2"?

וגר זאב עם זאב: סולחה בין סער לנתניהו תשבור את כל שיאי הציניות

נתניהו מושיט יד למי שטעם את מרורי מכונת הרעל יותר מכל אחד אחר. הוא יודע בדיוק מה סער חושב עליו, ושהוא מסוגל לגרום לו להתגעגע לגלנט. גם יו"ר הימין הממלכתי מכיר מצוין את הבוגדנות, התככים וחוסר העכבות של מי שאמור לחתום איתו על ההסכם. אז למה הם צועדים לשם?

הקונספציה והלקחים: כל מה שצה"ל שינה בעקבות 7 באוקטובר - ומה שלא

להסתמך יותר על מודיעין אנושי, לגוון את המטכ"ל, לצמצם את התלות באמריקנים, להקים גוף ביקורת עצמאי. אלה רק חלק מהמרכיבים שצה"ל עדיין צריך לשנות כדי להשתחרר ממחדל 7 באוקטובר. ומה בכל זאת השתנה שנה אחרי? הפרשנות של אמיר בוחבוט

המפכ"ל רוצה לפתור את משבר האמון? שיתחיל בהתנערות מההומופוביה

דברי רנ"צ דני לוי היו אומללים ואסור לעבור עליהם בשתיקה, שכן הם עלולים להחריף את האלימות נגד הקהילה הגאה. כשבכיר במערכת מביע דעות פוגעניות כאלו, הדבר מעמיק את התחושה שהמשטרה מייצגת עמדות חשוכות ואינטרסים צרים. מנהיגות ראויה תהווה הזדמנות להוכחה לשינוי

הלוגיקה של עסקת חטופים פשוטה. לפחות לכל מי שיש לב

101 זה המספר של ההווה ואולי של העתיד: אלה שעוד שם, מחכים. 101 החטופים הם יותר ממספר - הם סמל. ההתייחסות של המדינה אל ה-101 האלה תסלול את הדרך שבה החוזה של האזרחים מול המדינה ייכתב מחדש. זו צריכה להיות האינטואיציה שתוביל את נתניהו ושותפיו

שסה ומשול - שובה של "הרפורמה המשפטית"

לנוכח הכישלון המתמשך כמעט בכל חזית אחרת, אין לנתניהו דרך טובה יותר לאחד את "הבייס" שמתחיל בייאושו לפנות נגדו, מאשר ליכודו מחדש סביב "הרפורמה המשפטית"

התוכנית של החות'ים: לתקוף את ישראל מגבול סוריה

שיגור הטיל מתימן, וההיערכות החות'ית לתקוף את ישראל מגבול סוריה, מבהירים שישראל לא תוכל להמתין עם הטיפול באיום המרוחק הזה עד לסיום המאבק בזירות האחרות, ועליה להיערך לכך במיידי

בין מעצר זורקת החול למעצר הנשים בהרצליה עובר קו ברור: למשטרת ישראל יש שר אבל אין אלוהים

אין דרך קלה לכתוב את זה - אבל מדינת ישראל מדרדרת מרגע לרגע בשמירה על הזכויות הדמוקרטיות של אזרחיה. העומדת בראש מפרת הזכויות היא משטרת ישראל. המדרון חלקלק, אולם לבן גביר אין אינטרס להרגיע את השוטרים - וגם קולו של יולי אדלשטיין טרם נשמע בסוגיה

"למה הציונות הדתית לא מפגינה למען החטופים"? שמח ששאלתם

רבים מאשימים אותנו באדישות לגורל החטופים ותוהים מדוע אנחנו לא מגיעים להפגנות למען שחרורם. קודם כל, בגלל הפוליטיזציה הבוטה - ואחרי שאמרנו את זה, יש סיבה משמעותית עוד יותר שאנחנו מתרחקים מהן

ההפגנות לא יועילו: רק הצעד הזה יוכל לטלטל את המדינה

זה קרה במשמרת של נתניהו והצבא, אבל זה ממשיך לקרות גם במשמרת שלנו. אנחנו כמובן מוחים, בוכים, תומכים במשפחות החטופים, כותבים שלטים ויוצאים לרחובות עם דגלים. כל אלה יפים ונחמדים - במדינות נורמליות, לא כשהמים מאיימים להטביע את הספינה. כך צריך להחריף את המחאה

לשר ארבל יש רעיון אמיץ ונכון. וזו בדיוק הסיבה בגללה שהוא צפוי להיכשל

אחרי שדווח על מבצע קרקעי נועז בסוריה, השופרות של נתניהו יצאו גם הם לפעולת קומנדו נגד צה"ל ומפקדיו. השר מש"ס מכוון למטרה צודקת, רק שבדרך עומדת הקואליציה. ודברי שרה נתניהו לאביו של אורי דנינו מראים בדיוק מה סביבת רה"מ חושבת על מצביעי הימין

ישראל נואשת, מותשת ודועכת. אבל זו דווקא סיבה לאופטימיות

אסור שהיאוש יהיה החלופה היחידה לשנה האחרונה ולעשרות שנות העיוות שקדמו לה. דווקא מתוך האש והדם, יכולים לנבוע זרעים של תקווה. לראשונה זה דורות, מספיק יהודים ומספיק פלסטינים מבינים שעוד הרג לא יוליד שום פתרון

שימור תפקידים מיותרים והנפצת מנהלות: המהפך של בן גביר כמעט והושלם - והסיאוב הארגוני נותר

סבב המינויים שאישר השר בן גביר היה החלק הראשון בסבב המינויים שיצא לדרך וימשך גם בשבועות הקרובים. בשורה של ממש לא הייתה - ומי שמצפה לשינוי בתרבות הארגונית עלול להתאכזב. במרכז הסבב: ממ"ז ת"א הוזז, ממ"ז מרכז פורש - והמזכיר הביטחוני של בן גביר מקודם

ככה לא מנהלים משא ומתן

"הזהירות" הסתיימה: השופרות בשיאו של קמפיין מכפיש נגד צה"ל כדי להציל את נתניהו

דובר צה"ל דניאל הגרי הפך יותר ויותר לדמות שלילית בעיניי אלה שעובדים אצל ראש הממשלה נתניהו. השיא הגיע עם פרסום סרטון מנהרת המוות שבה נרצחו ששת החטופים. הסיבה לכך פשוטה: הסרטון חושף את ההפקרה הנפשעת של החטופים, שלה אחראי נתניהו

האם המהפכה השנייה של "הבלתי רשמיים" בדרך?

זה התחיל עם האב השכול אלחנן דנינו שהעמיד את נתניהו מול המראה ונמשך עם מכתב זועם של שר הפנים משה ארבל. ש"ס עוד לא מערערת את הקואליציה, אבל כבר מתחילה לחשוש שהישארות בממשלת נתניהו גורמת לה לא פחות נזק מאשר פירוקה

החות'ים מתכננים לנקום בישראל. טעות לזלזל בהם

התקיפה הישראלית בנמל חודיידה לפני כחודשיים, חשובה ככל שהיתה, הביאה לרגיעה זמנית בלבד. הסכנה של החות'ים מתימן לא הוסרה, והפעם הם עלולים לפגוע ביעדים אסטרטגיים שבעבר לא התקרבו אליהם. ישראל צריכה להיערך לצעדים יזומים והתקפיים, וגם לזכור: החות'ים הם רק השליח

העצב שאין לו סוף: השנה שבה איבדתי את שמחת החיים

יש דאגות מובנות, יש כעסים מוצקים, יש פחדים קיומיים, אבל אם לשים את האצבע על דבר אחד שנכנס לחיי בשנה החולפת, הרי שזהו העצב. איך זה שלהיות ישראלי נהיה עצוב כל כך? ניר קיפניס מסכם שנה ל-7 באוקטובר

מי ניצח בעימות בארה"ב? עם נוק-אאוט באולפנים לא הולכים לקלפי

היה מצופה ממי שכשלו בעבר בתחזיות הבחירות שלהם שיהיו זהירים יותר, אבל באולפנים בארה"ב ובישראל כבר הכריעו: האריס ניצחה את טראמפ בעימות, אפילו בנוק-אאוט. למה התקשורת, לא רק בישראל, נופלת לאותו הבור בכל פעם מחדש?

רצח ששת החטופים דווקא היה הזדמנות מבחינת ישראל. נתניהו רמס אותה

ישראל היתה יכולה למנף את הטרגדיה במנהרות כדי להטעין את מצבורי הלגיטימיות שלנו , ואולי כדי ליצור תפנית במערכה. אבל ראשית, היה עליה לברור מילים. נתניהו, חמוש במפה אינטראקטיבית מהאייטיז, עשה את ההפך הגמור - ועורר מחדש את הסימטריה הלא קיימת בינינו לבין חמאס